רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יח · פסוק ג
וַיֹּאמַר אֲדֹנָי. מַחֲלֹקֶת בֵּין רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁזֶּה אֲדֹנָי חֹל (שבועות לה), וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא קֹדֶשׁ. וְאִם הוּא חֹל אָמַר לַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם, כְּפִי מַה שֶּׁנִּרְאָה לוֹ בְּשִׂכְלוֹ מִתּוֹךְ הַמַּרְאֶה, כִּי יָדוּעַ כִּי יֵשׁ בַּמַּלְאָכִים אֶחָד גָּדוֹל בְּמַעֲלַת הַשֵּׂכֶל מֵחֲבֵרוֹ עַד שֶׁהָאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ, וּבָזֶה יִפֹּל בָּהֶם הַמִּנְיָן וְהַגָּדוֹל מְצַוֶּה לְמִי שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ בַּמַּעֲלָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּמַרְאַת דָּנִיֵּאל (דניאל ח:יז): ״וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר גַּבְרִיאֵל הָבֵן לְהַלָּז אֶת הַמַּרְאֶה״. וְאַף עַל פִּי שֶׁבָּאוּ לוֹ כַּאֲנָשִׁים שֶׁהֲרֵי הֵכִין לָהֶם מַאֲכָל בַּמַּרְאֶה וְאָמַר ״יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְגוֹ׳״ (בראשית יח:ד), אָמַר לְאֶחָד אֲדֹנָי בְּקָמָץ וְלֹא אָמַר אֲדֹנִי בְּחִירִיק כְּמִנְהָג לְיָחִיד, אָמַר כֵּן לְגֹדֶל וּלְרוֹמְמוּת. וְהִנֵּה מָצָאנוּ גַּם כֵּן בְּגִדְעוֹן שֶׁאָמַר ״אֲדֹנָי בַּמֶּה אוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל״ (שופטים ו:טו) בְּקָמָץ וַעֲדַיִן לֹא יָדַע שֶׁהוּא מַלְאָךְ. וְהָאוֹמְרִים מֵרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי הוּא קֹדֶשׁ פֵּרְשׁוּ כִּי לַה׳ אָמַר אֲשֶׁר נִגְלָה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ שֶׁלֹּא יַעֲבֹר מֵעָלָיו וְשֶׁיַּמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיַּכְנִיס הָאוֹרְחִים, וְלָמְדוּ מִזֶּה כִּי גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים יוֹתֵר מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה.
אַל־נָא תַעֲבֹר. נָא עִנְיַן בַּקָּשָׁה וְתַחֲנָה, כְּמוֹ בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ לֹא תַעֲבֹר וְתַטֶּה דְּרָכֶךָ מֵעָלַי אַתָּה וַחֲבֵרֶיךָ עַד שֶׁתִּסְעֲדוּ אֶצְלִי, וְנִכְתַּב כָּל הַסִּפּוּר הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד אָדָם לְהִתְנַהֵג עִם הַבְּרִיּוֹת בִּצְדָקָה וּבְחֶסֶד, וּגְמִילַת חֶסֶד הוּא לְהַכְנִיס אָדָם אוֹרְחִים בְּבֵיתוֹ וּלְכַבְּדָם וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם צָרְכֵיהֶם בִּרְחִיצַת הָרַגְלַיִם וּבַמִּשְׁתֶּה וּבַמִּטָּה אִם יָלִינוּ בְּבֵיתוֹ.