רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יח · פסוק ב
וַיִּשָּׂא עֵינָיו. תְּחִלַּת מַה שֶּׁרָאָה בַּמַּרְאֶה אַחַר שֶׁנִּרְדַּם הוּא שֶׁנָּשָׂא עֵינָיו וְרָאָה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים. נִצָּבִים עָלָיו. פֵּרֵשׁ: סְמוּכִים לוֹ, עוֹמְדִים לְתוֹעַלְתּוֹ אוֹ לִמְצוֹתוֹ, כְּמוֹ ״וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַעֲבָדָיו הַנִּצָּבִים עָלָיו״ (שמואל א כב:ז), וְכֵן ״מֵהִתְיַצֵּב עַל אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ״ (זכריה ד:ה), וְאֵינוֹ כֵּן ״וְהִנֵּה ה׳ נִצָּב עָלָיו״ (בראשית כח:יג). וְאֵלֶּה הַשְּׁלֹשָׁה הָיוּ נִצָּבִים לְתוֹעֶלֶת אַבְרָהָם וּבַעֲבוּרוֹ בָּאוּ, וְהִכִּיר זֶה אַבְרָהָם שֶׁרָאָה אוֹתָם נִצָּבִים וְלֹא הוֹלְכִים אֶלָּא כִּמְקַוִּים לוֹ שֶׁיִּקְרָאֵם, וְהוּא רָאָה וְהֵבִין זֶה וַיָּרָץ לִקְרָאתָם, לְפִיכָךְ אָמַר וַיַּרְא פַּעַם אַחֶרֶת.
מִפֶּתַח הָאֹהֶל. שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב שָׁם. כֵּן רָאָה בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה שֶׁקָּם וְרָץ לִקְרָאתָם.
וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה. כִּי נִדְמוּ לוֹ אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי אַבְרָהָם שֶׁהָיָה כֹּחוֹ יָפֶה בַּנְּבוּאָה נִדְמוּ לוֹ כַּאֲנָשִׁים (בראשית רבה נ:ב), פֵּרוּשׁ שֶׁהָיָה כָּל כָּךְ כֹּחוֹ יָפֶה וְרָגִיל בָּהּ עַד שֶׁלֹּא הָיָה מַרְאוֹת הַמַּלְאָכִים נוֹרָא בְּעֵינָיו אֶלָּא כְּמוֹ רְאִיַּת הָאֲנָשִׁים, לוֹט שֶׁהָיָה כֹּחוֹ רַע נִדְמוּ לוֹ כְּמַלְאָכִים, פֵּרוּשׁ כִּי לוֹט לֹא הָיָה רָגִיל בַּנְּבוּאָה וּלְמַרְאֵהֶם שֶׁהָיָה נוֹרָא נִדְמוּ לוֹ כְּמַלְאָכִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה אֵשֶׁת מָנוֹחַ ״וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים נוֹרָא מְאֹד״ (שופטים יג:ו). הִנֵּה לָמַדְנוּ מִדִּבְרֵיהֶם כִּי כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה הָיָה בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה.