רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יז · פסוק טז
וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ. שֶׁאֶתֵּן לָהּ עֶדְנָה וְאָשִׁיב לָהּ מְקוֹרָהּ וְדֶרֶךְ נָשִׁים, וְעוֹד פֶּלֶא אַחֵר יוֹתֵר גָּדוֹל אֶעֱשֶׂה עִמָּהּ שֶׁתֵּלֵד, זֶהוּ שֶׁאָמַר וְגַם נָתַתִּי, כְּמוֹ ״נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה״ (בראשית כג:יג).
וּבֵרַכְתִּיהָ. בְּזֶרַע רַב שֶׁיֵּצֵא מִזַּרְעָהּ. וְהָיְתָה לְגוֹיִם, אָמַר עַל עֵשָׂו וְיַעֲקֹב אוֹ עַל יַעֲקֹב לְבַדּוֹ כְּתַרְגּוּמוֹ, וְכֵן מַלְכֵי עַמִּים, כְּתַרְגּוּמוֹ; וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה (בראשית יז:ו).