רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יא · פסוק ה
וַיֵּרֶד ה׳. בְּהַשְׁגָּחַת הָאֵל בְּמַעֲשֵׂה הַשְּׁפָלִים יְכַנֶּה הַכָּתוּב בָּעִנְיָן הַזֶּה בִּלְשׁוֹן יְרִידָה, וְכֵן בְּעִנְיַן סְדוֹם, לְפִי שֶׁיְּרִידָה הִיא אֵצֶל כְּבוֹדוֹ לְהַשְׁגִּיחַ בַּתַּחְתּוֹנִים, אֶלָּא שֶׁכֵּן רָאָה הָאֵל יִתְבָּרַךְ בָּאָדָם מִפְּנֵי שִׁתּוּף הַשֵּׂכֶל אֲשֶׁר בּוֹ.
לִרְאֹת. וְכֵן אָמַר בְּעִנְיַן סְדוֹם ״וְאֶרְאֶה״ (בראשית יח:כא). וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם זֶה בְּעִנְיַן נְקָמָה, וְשֶׁל סְדוֹם בְּעִנְיַן דִּין, וּפֵרוּשׁ הִנֵּה כְּפִי מַשְׁמָעוֹ לְהַשְׁגִּיחַ בְּמַעֲשֵׂיהֶם וּבְמַחֲשַׁבְתָּם וּלְבַטְּלָם, וְעוֹד נְפָרְשֶׁנּוּ בְּעִנְיַן סְדוֹם.
אֲשֶׁר בָּנוּ. אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לִבְנוֹת.
בְּנֵי הָאָדָם. בֶּאֱמֶת בְּנֵי הָאָדָם שֶׁהוֹלְכִים אַחַר תַּאֲוַת לִבָּם וְלֹא יִפְנוּ לְמַעֲשֵׂה הָאֵל, כִּי הוּא רָאָה לְיִשּׁוּב הָאָרֶץ מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב וְהֵם חוֹשְׁבִים לֵישֵׁב בְּמָקוֹם אֶחָד מִן הָאָרֶץ לְבַד וּלְבַטֵּל רְצוֹן הָאֵל. וְהִנֵּה בְּעִנְיַן הַמַּבּוּל לֹא אָמַר לְשׁוֹן יְרִידָה אֶלָּא לְשׁוֹן רְאִיָּה ״וַיַּרְא ה׳ כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ״ (בראשית ו:ה), לְפִי שֶׁעִנְיַן הַיְרִידָה הוּא בְּעִנְיַן הִשְׁתַּדְּלוּת לַחֲקֹר הַדָּבָר וּלְהַשְׁגִּיחַ עָלָיו, וְעִנְיַן הַמַּבּוּל הָיָה מְפֻרְסָם מְאֹד וְהָיָה בְּכָל הָעוֹלָם, וּדְבַר סְדֹם לֹא הָיָה אֶלָּא בְּאַרְצָם וְלֹא הָיָה נוֹדָע לַכֹּל כִּי אִם בְּאַרְצָם וּבַאֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם, וְעַל הַכֹּל דִּבְּרָה תוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם.