רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק י · פסוק טו
וּכְנַעַן יָלַד. וְתוֹלְדוֹת פּוּט לֹא זָכַר כִּי אֵין צֹרֶךְ בְּסִפּוּר תּוֹלְדוֹתָיו.
וּמַה שֶּׁאָמַר אֶת־צִידֹן בְּכֹרוֹ. לֹא מָצָאתִי בּוֹ טַעַם נָכוֹן לָמָּה אָמַר בְּכֹרוֹ, מַה שֶּׁלֹּא זָכַר כֵּן בָּאֲחֵרִים, כִּי בָּרֹב הַנִּזְכָּר רִאשׁוֹן הוּא הַבְּכוֹר אֶלָּא אִם כֵּן זָכַר אֹתוֹ רִאשׁוֹן לְמַעֲלָתוֹ, כְּמוֹ ״אֶת־שֵׁם אֶת־חָם וְאֶת־יָפֶת״ (בראשית ה:לב), וּלְדַעַת הַמְפָרֵשׁ כִּי יֶפֶת הָיָה גָּדוֹל בְּשָׁנִים. וְצִידוֹן שֶׁהָיָה גָּדוֹל בְּמַעֲלָה מֵאֶחָיו וְגַם בְּכוֹר הָיָה, וְלִשְׁתֵּי מַעֲלוֹת שֶׁהָיָה בּוֹ אָמַר בְּכֹרוֹ. וְכֵן אָמַר (בראשית כה:יג) ״בְּכוֹר יִשְׁמָעֵאל נְבָיוֹת״, וְהוּא הָיָה גַּם כֵּן גָּדוֹל בְּמַעֲלָה מֵאֶחָיו כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״אֲחוֹת נְבָיוֹת״ (בראשית כח:ט).