רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק י · פסוק יד
אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים. מִכַּסְלֻחִים, אוֹ מִשְּׁנֵיהֶם – מִכַּסְלֻחִים וּמִפַּתְרֻסִים שֶׁהִתְחַתְּנוּ יַחַד, וּמָצָאנוּ מִלַּת ״שָׁם״ נוֹפֶלֶת עַל הָאָדָם כְּמוֹ ״מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל״ (בראשית מט:כד).
כַּפְתֹּרִים. תִּרְגֵּם רַב סַעַדְיָה ״דַּמְיַאטְיָין״, וְכַפְתּוֹר ״דַּמְיַאטָא״. וְזָכַר זֶה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁפְּלִשְׁתִּים מִזֶּרַע מִצְרַיִם, אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיְתָה אֶרֶץ לֹא לָהֶם וְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים הָיְתָה רְאוּיָה לָהֶם כִּי הִיא אֶרֶץ כְּנָעַן.