רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק י · פסוק ט
הוּא הָיָה גִבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה׳. אָמַר שֶׁהִתְגַּבֵּר גַּם כֵּן עַל הַחַיּוֹת רָעוֹת לָצוּד אוֹתָם בִּגְבוּרָתוֹ וְתַחְבּוּלוֹתָיו עַד שֶׁתָּמְהוּ בְּנֵי אָדָם עָלָיו אֵיךְ יָכוֹל עֲלֵיהֶם, עַד שֶׁהָיָה מָשָׁל בְּפִי הָאֲנָשִׁים, כִּי כְּשֶׁהָיוּ רוֹאִים בְּאוֹתוֹ זְמַן אוֹ בַּזְּמַנִּים הַבָּאִים אָדָם מִתְגַּבֵּר עַל הַחַיּוֹת רָעוֹת, הָיוּ אוֹמְרִים עָלָיו, זֶהוּ כְּנִמְרֹד. וּפֵרַשׁ לִפְנֵי ה׳, הוּא הַגְדָּלַת הַגְּבוּרָה, כִּי כֵן מִנְהַג הַלָּשׁוֹן כְּשֶׁמְּגַדְּלִים הַדָּבָר סוֹמֵךְ אוֹתוֹ לָאֵל, כְּמוֹ ״עִיר גְּדוֹלָה לֵאלֹהִים״ (יונה ג:ג) ״כְּהַרְרֵי אֵל״ (תהלים לו:ז) ״וַעֲנָפֶיהָ אַרְזֵי אֵל״ (תהלים פ:יא) ״שַׁלְהֶבֶתְיָה״ (שיר השירים ח:ו) ״מֵאַפְלֵיָה״ (ירמיהו ב:לא). וְיֵשׁ מְפָרֵשׁ (אבן עזרא) שֶׁהָיָה צָד הַחַיּוֹת וּמַקְרִיבָם לִפְנֵי ה׳, וְדַעַת אֻנְקְלוֹס נוֹטָה לְפֵרוּשֵׁנוּ שֶׁתִּרְגֵּם ״גְּבַר תַּקִּיף״.