רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק טז · פסוק טו
וַיִּקְרָא אַבְרָם. אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּלְאָךְ אָמַר לְהָגָר שֶׁהִיא תִקְרָא אוֹתוֹ יִשְׁמָעֵאל, אָמְרָה הִיא לְאַבְרָהָם; וְהִיא קָרְאָה אוֹתוֹ יִשְׁמָעֵאל, וְאַבְרָהָם גַּם כֵּן קָרָאוֹ כָּךְ כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה הִיא לוֹ בְּשֵׁם הַמַּלְאָךְ. וְכֵן רָאִינוּ בְּשֵׁת שֶׁאָדָם וְחַוָּה קָרְאוּ אוֹתוֹ שֵׁת, וְרָאִינוּ שֶׁהָאָב קוֹרֵא בְּשֵׁם אֶחָד וְהָאֵם בְּשֵׁם אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁקָּרְאָה רָחֵל שֵׁם בְּנָהּ הַקָּטָן ״בֶּן אוֹנִי״ וְאָבִיו קָרָא לוֹ ״בִּנְיָמִין״ (בראשית לה:יח).