רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק טז · פסוק ג
מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים. אָמַר כִּי מִשֶּׁיָּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הִמְתִּינָה עוֹד עֶשֶׂר שָׁנִים, כִּי חָשְׁבָה כִּי שָׁם יִתֵּן לְאַבְרָהָם בֵּן מִמֶּנָּה, כִּי כֵן אָמַר לוֹ ״לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ״ (בראשית יב:א), וְאַחַר כֵּן ״וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל״ (בראשית יב:ב), כֵּיוָן שֶׁשָּׁהֲתָה עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה אָמְרָה כְּבָר זְקֵנָה אֲנִי, עוֹד אֵין תִּקְוָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בֵּן מִמֶּנִּי, אֶתֵּן לוֹ שִׁפְחָתִי. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות סד) נָשָׂא אִשָּׁה וְשָׁהָה עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה אֵינוֹ רַשַּׁאי לְבַטֵּל וְיוֹצִיאָהּ וְיִתֵּן כְּתֻבָּה שֶׁמָּא לֹא זָכָה לִבְנוֹת מִמֶּנָּה; וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר ״מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן״ לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין יְשִׁיבַת חוּצָה לָאָרֶץ עוֹלָה לוֹ מִן הַמִּנְיָן, וְזֶה לְטַעַם שֶׁזָּכַרְנוּ.