רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק טז · פסוק ב
עֲצָרַנִי ה׳ מִלֶּדֶת. כֵּיוָן שֶׁעַד כֹּה עֲצָרַנִי מִלֶּדֶת לְךָ, אֵין לִי תִּקְוָה עוֹד שֶׁיִּהְיֶה לְךָ מִמֶּנִּי כִּי אֲנִי זְקֵנָה.
אִבָּנֶה. הַבֵּן נִקְרָא בֵּן, לְפִי שֶׁהוּא בִּנְיַן הָאָב וְהָאֵם. אָמְרָה: אִם יִהְיֶה לְךָ מִשִּׁפְחָתִי בֵּן, אֶחְשֹׁב אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא בְּנִי וְיִהְיֶה לִי כְּבֵן.
וַיִּשְׁמַע אַבְרָם. לוֹמַר שֶׁיָּשַׁר בְּעֵינָיו הַדָּבָר, וְלֹא הִמְתִּין בָּזֶה לִדְבַר הָאֵל כִּי חָשַׁב כִּי אַחַר שֶׁשָּׂרָה כָּלְתָה מִלֶּדֶת, מַה שֶּׁיִּעֲדוֹ הָאֵל לָתֵת לוֹ זֶרַע, מֵהָגָר יִהְיֶה, וְאַחַר שֶׁיָּשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי שָׂרַי יָשַׁר גַּם בְּעֵינָיו, וְאַבְרָהָם לֹא הִתְפַּלֵּל עַל שָׂרָה כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה יִצְחָק, אוֹ הִתְפַּלֵּל וְלֹא נַעֲנָה, כִּי רָצָה הָאֵל לְהַרְאוֹת בָּהּ נִפְלְאוֹתָיו לְאַהֲבַת אַבְרָהָם שֶׁתֵּלֵד בַּת תִּשְׁעִים.