רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק טז · פסוק א
וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה״ (בראשית יא:ל), רוֹצֶה לוֹמַר כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה שָׂרַי שֶׁלֹּא יָלְדָה לְאַבְרָהָם, וְהוּא בֶּן שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ וְהִיא בַּת שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ, חָשְׁבָה כִּי אֵין לָהּ תִּקְוָה עוֹד. אָמְרָה: הִנֵּה כִּי הָאֵל אָמַר לְאַבְרָהָם שֶׁיִּתֵּן לוֹ זֶרַע שֶׁיִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ, וּמִמֶּנִּי לֹא יִהְיֶה הַזֶּרַע עוֹד, כִּי אֲנִי זְקֵנָה, וְהַבֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֵאִשָּׁה אַחֶרֶת יִהְיֶה לוֹ. טוֹב לִי שֶׁאֶתֵּן לוֹ שִׁפְחָתִי לְאִשָּׁה, אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה וְיִהְיֶה לִי כִּבְנִי, וְטוֹב לִי מִשֶּׁיִּהְיֶה לוֹ בֵּן מֵאִשָּׁה אַחֶרֶת.
וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית. כִּי אִלּוּ הָיְתָה כְּנַעֲנִית לֹא הָיְתָה לֹקְחָהּ לְאַמָּתָהּ. וְזָכַר שְׁמָהּ לִכְבוֹד אַבְרָהָם.