רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק טו · פסוק יז
וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה. מִלְעֵיל, לְפִי שֶׁהוּא פֹּעַל עָבָר.
וַעֲלָטָה. הוּא הַחֹשֶׁךְ הֶחָזָק, וְרָמַז בָּזֶה לִשְׁאָר הַגָּלֻיּוֹת שֶׁיִּצָּרְפוּ בָהֶם יִשְׂרָאֵל צֵרוּף אַחַר צֵרוּף, זֶהוּ שֶׁבָּאָה הַשֶּׁמֶשׁ וְאֵין לָהּ אוֹר כְּלָל, וְאַף אוֹר הַכּוֹכָבִים לֹא נִרְאֶה, וְהָעֲלָטָה רֶמֶז לְצָרוֹת הַגָּלֻיּוֹת שֶׁיִּהְיוּ כְּפוּלוֹת.
וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ. עָשָׁן שֵׁם תֹּאַר בְּשֶׁקֶל חָכָם סָכָל. אָמַר שֶׁרָאָה תַנּוּר שֶׁהָיָה עָשָׁן, כְּלוֹמַר שֶׁהָיָה מַעֲלֶה עֲשָׁנוֹ בְּתוֹךְ הָעֲלָטָה, זֶהוּ רֶמֶז לְאַף ה׳ שֶׁיֵּעָשֶׁה בְּיִשְׂרָאֵל בְּאֹרֶךְ הַגָּלוּת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן עִם צָרוֹת גְּדוֹלוֹת, וְכֵן אָמַר דָּוִד לְאֹרֶךְ זֶה הַגָּלוּת, ״עַד מָתַי עָשַׁנְתָּ בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ״ (תהלים פ:ה).
וְלַפִּיד אֵשׁ. רוֹצֶה לוֹמַר וְרָאָה לַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה, וְהֵם אוֹתָם בְּתָרִים אֲשֶׁר בָּתַר, וְרָמַז בּוֹ לִשְׁנֵי דְבָרִים: רָמַז בּוֹ לִכְרִיתַת הַבְּרִית כְּמוֹ שֶׁעוֹבְרִים בַּעֲלֵי הַבְּרִית בֵּין הַגְּזָרִים וְהַבְּתָרִים אֲשֶׁר נִתְּחוּ לִשְׁנַיִם וְיַעַבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו, כֵּן שָׁאַל הָאֵל בִּמְקוֹם כְּבוֹדוֹ לַפִּיד אֵשׁ שֶׁיַּעֲבֹר בֵּין הַבְּתָרִים לְקַיֵּם הַבְּרִית עִם אַבְרָהָם. זֶהוּ שֶׁאָמַר אַחֲרָיו: ״בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה׳ אֶת אַבְרָם בְּרִית״ (בראשית טו:יח). רָמַז לוֹ בָּזֶה כִּי כָּל עוֹד שֶׁיִּהְיוּ הַצָּרוֹת תְּקֵפוֹת וּתְכוּפוֹת יִזְכֹּר לָהֶם הָאֵל בְּרִית אַבְרָם שֶׁלֹּא לְכַלּוֹתָם. וְרָמַז גַּם כֵּן בְּלַפִּיד אֵשׁ שֶׁיִּכְלוּ הָאֻמּוֹת הָאֵלֶּה שֶׁיִּשְׂרָאֵל גּוֹלִים בֵּינֵיהֶם שֶׁהָיוּ הַבְּהֵמוֹת הַשְּׁלֹשָׁה לְמָשָׁל לָהֶם, אָמַר שֶׁיַּעֲבֹר אֵשׁ ה׳ בֵּינֵיהֶם וִיכַלֶּה אוֹתָם כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּגוֹג וּמָגוֹג לֶעָתִיד (יחזקאל לח:כב) ״אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל אֲגַפָּיו״.