רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק טו · פסוק טו
וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם. תָּמוּת בְּשָׁלוֹם שֶׁלֹּא תִרְאֶינָה עֵינֶיךָ בְּכָל הַצָּרוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר תִּקְרֶינָה לְבָנֶיךָ. וּמַה שֶּׁאָמַר אֶל אֲבֹתֶיךָ, כֵּן הוּא דֶּרֶךְ הַלָּשׁוֹן בְּכִנּוּי הַמִּיתָה, וְכֵן ״וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ״ (דברים לב:נ) ״וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו״ (בראשית מט:לג) כְּלוֹמַר שֶׁהוּא בָּא וְנֶאֱסָף אֶל אֲבוֹתָיו. וְיֵשׁ דְּרָשׁ שֶׁמּוֹכִיחַ מִזֶּה שֶׁעָשָׂה תֶּרַח תְּשׁוּבָה (בראשית רבה לח) וְהִנֵּה מָצָאנוּ שֶׁאָמַר לְיֹאשִׁיָּהוּ, ״הִנְנִי אוֹסִפְךָ אֶל אֲבֹתֶיךָ״ (דברי הימים ב לד:כח) וְאָמוֹן מֵת בְּרִשְׁעוֹ.
תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. שֶׁתִּרְאֶה לְךָ בָּנִים וּבְנֵי בָנִים. וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה, הַדּוֹר הָרְבִיעִי מִבָּאֵי מִצְרַיִם שֶׁהוּא מִקֶּדֶם הַגָּלוּת יָשׁוּבוּ הֵנָּה בְּאַרְצָם וְיִירָשׁוּהָ. וְכֵן הָיָה, כִּי קְהָת הָיָה מִבָּאֵי מִצְרַיִם וּבְנֵי אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה שֶׁהֵם דּוֹר רְבִיעִי הָיוּ מִבָּאֵי הָאָרֶץ.