רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק טו · פסוק יד
וְגַם אֶת־הַגּוֹי... דָּן אָנֹכִי. אֲנִי אֶשְׁפֹּט אוֹתָם אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי גָּזַרְתִּי אוֹתָם לִהְיוֹת לָהֶם לַעֲבָדִים, הֵם עָשׂוּ יוֹתֵר מִדַּאי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עַל בָּבֶל, ״אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְעָט וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה״ (זכריה א:טו), וְאָמַר, ״קָצַפְתִּי עַל עַמִּי חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי וָאֶתְּנֵם בְּיָדֵךְ לֹא שַׂמְתְּ לָהֶם רַחֲמִים עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד״ (ישעיה מז:ו). וְהָעֲבוֹדָה הַזֹּאת וְהָעִנּוּי הָיָה עֹנֶשׁ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁחָטְאוּ בְּמִצְרַיִם כְּמוֹ שֶׁאָמַר בִּנְבוּאַת יְחֶזְקֵאל ״וָאֹמַר אֲלֵיהֶם אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם אַל תִּטַּמָּאוּ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״ (יחזקאל כ:ז), ״וַיַּמְרוּ בִי וְלֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלַי אִישׁ אֶת שִׁקּוּצֵי עֵינֵיהֶם לֹא הִשְׁלִיכוּ וְאֶת גִּלּוּלֵי מִצְרַיִם לֹא עָזָבוּ וָאֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹת אַפִּי בָהֶם בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם״ (יחזקאל כ:ח), וְאוֹמֵר ״וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי הַגָּדוֹל לְבִלְתִּי הֵחֵל וְגוֹ׳״ (יחזקאל כ:ט). הִנֵּה כִּי נִתְחַיְּבוּ כְּלָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, לוּלֵי שֶׁהָאֵל עָשָׂה עִמָּהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְחֻלָּל שֶׁהֲרֵי אָמַר לְאַבְרָהָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְכֵן אָמַר לְמֹשֶׁה, ״אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם וְגוֹ׳״ (שמות ו:ח), וְזֶה הָיָה נוֹדָע, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״אֲשֶׁר נוֹדַעְתִּי אֲלֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם״ (יחזקאל כ:ט), כִּי שָׁלַח לָהֶם נְבִיאִים קֹדֶם מֹשֶׁה כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ מֹשֶׁה, ״שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח״ (שמות ד:יג), וְכֵן אוֹמֵר זֶה בְּפָרָשַׁת יְחֶזְקֵאל זֹאת.