רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק טו · פסוק ג
וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע. וְאַתָּה אָמַרְתָּ לִי ״וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל״ וְ״שַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ״ (בראשית יב:ב). וְכַאֲשֶׁר אָמַר אַבְרָם לָאֵל יִתְבָּרַךְ כָּל זֶה, לֹא שֶׁחָשַׁב שֶׁיְּשַׁקֵּר לוֹ בְּהַבְטָחָתוֹ חָלִילָה, אֶלָּא חָשַׁב אַחַת מִשְּׁתַּיִם: אוֹ שֶׁחָטָא לָאֵל אַחַר הַבְטָחָתוֹ, שֶׁתֹּאבַד מִמֶּנּוּ הַהַבְטָחָה בְּעֹנֶשׁ הַחֵטְא, אוֹ שֶׁחָשַׁב כִּי הַזֶּרַע שֶׁאָמַר לוֹ יִהְיֶה אֶחָד מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁהוּא חָשׁוּב כְּזַרְעוֹ, וְכֵן ״וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ״ (אסתר י:ג), שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר לְכָל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ אוֹ הַגָּדֵל עִמּוֹ. וּבֶן בֵּיתִי, שֶׁהוּא חָשׁוּב לוֹ כְּזַרְעוֹ כְּמוֹ אֱלִיעֶזֶר שֶׁהָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ. לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע, כְּלוֹמַר: אִם לֹא יִהְיֶה מִגּוּפִי לֹא אֶחְשֹׁב מַתָּנָה זֹאת שֶׁנָּתַתָּ לִי לְטוֹבָה, וּמֵעֵת שֶׁהִבְטַחְתַּנִי לֹא נִפְקְדָה אִשְׁתִּי, וּמַה תִּקְוָתִי בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁיִּהְיֶה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי.