רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ח · פסוק ה
וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר. הָיוּ חוֹסְרִים הָלוֹךְ וְחָסוֹר, וְכֵן ״וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב״ (יחזקאל א:יד).
עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי. לֹא אָמַר שֶׁבַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי חָסְרוּ כֻּלָּם, שֶׁלֹּא חָסְרוּ כֻּלָּם עַד שֶׁנִּרְאָת הָאָרֶץ, וּבַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי לֹא נִרְאוּ אֶלָּא רָאשֵׁי הֶהָרִים, אֶלָּא פֵּרוּשׁוֹ הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד שֶׁבָּעֲשִׂירִי נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים, וּמִכָּאן וְאֵילָךְ גַּם כֵּן הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד שֶׁנִּרְאֲתָה הָאָרֶץ. וְרָאשֵׁי הֶהָרִים הֵם גִּבְעוֹת הֶהָרִים שֶׁהוּא הַמָּקוֹם הַגָּבוֹהַּ שֶׁבֶּהָרִים. וְהַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא אָב שֶׁהוּא עֲשִׂירִי לְמַרְחֶשְׁוָן שֶׁבּוֹ הֵחֵלּוּ הַגְּשָׁמִים לָרֶדֶת.