רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ח · פסוק ד
וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. הוּא סִיוָן שֶׁהוּא שְׁבִיעִי לִירִידַת גְּשָׁמִים שֶׁהָיָה בְּכִסְלֵו. וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵחֵלּוּ בְּמַרְחֶשְׁוָן, מֶעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה בְּכִסְלֵו שֶׁבּוֹ יָרְדוּ וּבוֹ פָּסְקוּ, וְנָחָה הַתֵּבָה בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בּוֹ עַל הָרֵי אֲרָרָט, אוּלַי הֵם הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים אוֹ הָיְתָה הַתֵּבָה אָז בְּאוֹתוֹ הַגְּבוּל, וְאַף עַל פִּי כֵן מֵהֶהָרִים הַגְּבוֹהִים הֵם, וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיוּ גְּבוֹהִים מֵהֶם וְעַל כָּל פָּנִים יֵשׁ שְׁפָלִים מֵהֶם שֶׁהֲרֵי לֹא נִרְאוּ כֻּלָּם עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי.