רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ז · פסוק כד
וַיִּגְבְּרוּ. סִפֵּר כַּמָּה הָיָה תַּגְבֹּרֶת הַמַּיִם, וְהָיוּ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים יוֹם. וְכָל זֶה יָדַע מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַדְּבָרִים הַסְּפוּרִים, לֹא שֶׁיָּדַע נֹחַ כַּמָּה יָמִים גָּבְרוּ הַמַּיִם וּמָסַר לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים; אַף עַל פִּי שֶׁיָּדַע סַךְ הָאַרְבָּעִים שֶׁשָּׁלְמוּ יְמֵי הַגֶּשֶׁם אַף עַל פִּי שֶׁהֶאֱמִין בָּאֵל שֶׁאָמַר לוֹ ״אָנֹכִי מַמְטִיר עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה״ (בראשית ז:ד) וְהוּא הִרְגִּישׁ יוֹם שֶׁשָּׁלְמוּ יְמֵי הַגֶּשֶׁם כִּי בְּנָפְלָם עַל הַתֵּבָה בֶּאֱמֶת הָיָה מַרְגִּישׁ בָּהֶם; אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לִשְׁאֹל אֵיךְ יָדַע מִסְפַּר הַיָּמִים וְהִנֵּה לֹא הָיָה לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה, וַאֲפִלּוּ הָיָה, הוּא לֹא רָאָה וְלֹא יָדַע בְּתוֹךְ הַתֵּבָה כִּי כֻלָּהּ הָיְתָה סְגוּרָה וְאֵיךְ יָדַע אַרְבָּעִים יוֹם לְחִסָּרוֹן הַמַּיִם וְשִׁבְעַת יָמִים שְׁלֹשָׁה פְעָמִים כְּשֶׁשָּׁלַח הָעוֹרֵב וְהַיּוֹנָה? וְיֵשׁ לָנוּ לוֹמַר כִּי נֹחַ הָיָה חָכָם בְּעִנְיְנֵי הַתְּכוּנָה וְהַשִּׁעוּר וְהֵכִין לוֹ הַכֵּלִים לִשְׁעוֹת הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים בַּעֲלֵי הַמְּלָאכָה הַהִיא וְיוֹדְעִים בָּהֶם שְׁעוֹת הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה וַאֲפִילּוּ לֹא יִרְאוּ שֶׁמֶשׁ וְכוֹכָב. וּבֶאֱמֶת נֵרוֹת דּוֹלְקוֹת הָיוּ לוֹ בְּתוֹךְ הַתֵּבָה דּוֹלְקוֹת יוֹם וָלַיְלָה וּלְאוֹרָן הָיָה עוֹשֶׂה מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת וּלְהַאֲכִיל הַחַיּוֹת וְהַבְּהֵמוֹת וְהָעוֹפוֹת. וְאֵלֶּה חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם הָיוּ אַחַר הָאַרְבָּעִים וְהִנֵּה שָׁלְמוּ הָאַרְבָּעִים בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בְּכִסְלֵו כִּי מִשִּׁבְעָה עָשָׂר מַרְחֶשְׁוָן עַד עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בְּכִסְלֵו אַרְבָּעִים יוֹם, וּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים יוֹם שָׁלְמוּ בְּאֶחָד בְּסִיוָן, כִּי מֵעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בְּכִסְלֵו עַד אֶחָד בְּסִיוָן מֵאָה וַחֲמִשִּׁים יוֹם שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים לְחָדְשֵׁי הַחַמָּה כָּל חֹדֶשׁ מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם (עין ראש השנה יא ע״ב).