רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ז · פסוק כג
וַיִּמָּחוּ מִן־הָאָרֶץ. אָמַר וַיִּמָּחוּ אַחַר שֶׁאָמַר וַיִּמַח, בַּעֲבוּר הָאָדָם, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁנִּמְחוּ מִכֹּל וָכֹל שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בָּהֶם שׁוּם זֵכֶר וְשׁוּם בִּנְיָן שֶׁבָּנוּ שֶׁיֹּאמַר אַחַר הַמַּבּוּל זֶה הַבִּנְיָן בָּנָה פְּלוֹנִי אֲשֶׁר מֵת בַּמַּבּוּל, כִּי הַכֹּל נִמְחָה בְּמֵי הַמַּבּוּל, לֹא נִשְׁאַר אֶלָּא נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (סנהדרין קח): וַיִּמַח בָּעוֹלָם הַזֶּה, וַיִּמָּחוּ מִן־הָאָרֶץ לָעוֹלָם הַבָּא.