רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ו · פסוק יז
וַאֲנִי וְגוֹ׳ הַמַּבּוּל מַיִם. חָסֵר הַנִּסְמָךְ, הַמַּבּוּל מַבּוּל מַיִם, כְּמוֹ ״הָאָרוֹן הַבְּרִית״ (יהושע ג:טו) וְהַדּוֹמִים לוֹ. וּמַבּוּל עִקָּרוֹ מִנָּבוּל, וְכֵן ״וְנִבְלֵי שָׁמַיִם מִי יַשְׁכִּיב״ (איוב לח:לז) שֶׁפֵּרְשׁוּ גִּשְׁמֵי שָׁמַיִם, וְעִקַּר הַמִּלָּה עִנְיַן נְפִילָה, כְּמוֹ ״נֹבֶלֶת עָלֶיהָ״ (ישעיהו א:ל), לְפִי שֶׁנּוֹפְלִים מִן הַשָּׁמַיִם וְנִשְׁפָּכִים לָאָרֶץ, וּמַבּוּל שֵׁם תֹּאַר לַגֶּשֶׁם, וְגֶשֶׁם שֵׁם עֶצֶם, לְפִיכָךְ יוּכַל לוֹמַר מַבּוּל עַל כָּל דָּבָר שֶׁנּוֹפֵל מִן הַשָּׁמַיִם, כְּמוֹ הַשֶּׁלֶג וְהָאֵשׁ וְהַבָּרָד אִם יֵרֵד הָרֹב, לְפִיכָךְ אָמַר מַבּוּל מַיִם וְלֹא אָמַר גֶּשֶׁם מַיִם. מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. וְאִם לֹא אָמַר כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הָיִיתִי מֵבִין אֲפִלּוּ הַדָּגִים, לְפִיכָךְ פֵּרֵשׁ וְאָמַר כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, וּפֵרוּשׁ בַּיַּבָּשָׁה, כִּי לֹא נִגְזְרָה גְּזֵרָה עַל הַדָּגִים שֶׁבַּיָּם, כִּי אֵינָם עִם בְּנֵי אָדָם בַּיַּבָּשָׁה, גַּם לֹא הִשְׁחִיתוּ אֶת דַּרְכָּם עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.