רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ו · פסוק יד
עֲשֵׂה לְךָ. לְצָרְכְּךָ, שֶׁתִּנָּצֵל בָּהּ מִמֵּי הַמַּבּוּל וּשְׁאָר הַחַיִּים עִמְּךָ.
גֹּפֶר. הוּא עֵץ קַל עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְתַרְגּוּם אוּנְקְלוֹס ״קַדְרוֹם״, וְהוּא מִמִּינֵי אֲרָזִים.
קִנִּים. מְדוֹרִים חֲלוּקִים כְּמוֹ קִנֵּי הָעוֹפוֹת, וְכֵן עוֹשִׂים בְּנֵי אָדָם לַיּוֹנִים קִנִּים רַבִּים חֲלוּקִים, וְכֵן צִוָּה הָאֵל לְנֹחַ שֶׁיַּעֲשֶׂה הַרְבֵּה מְדוֹרִים מְדוֹרִים שֶׁיָּדוּר כָּל מִין וּמִין בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
וְכָפַרְתָּ. מֵעִנְיַן כֹּפֶר, וְהוּא הַזֶּפֶת, וְכֵן בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת סז) ״זֶפֶת כּוּפְרָא״.
מִבַּיִת וּמִחוּץ. שֶׁאִם יִתְפָּרְקוּ מַה שֶּׁבַּחוּץ מִפְּנֵי חֹזֶק הַמַּיִם, עוֹמֵד מַה שֶּׁבִּפְנִים.