רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ה · פסוק כט
וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה כה) לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא הַמִּדְרָשׁ וְלֹא מִן הַמִּדְרָשׁ הוּא הַשֵּׁם, לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא נֹחַ זֶה יָנִיחֵנוּ אוֹ נַחְמָן זֶה יְנַחֲמֵנוּ. אֱמֶת הוּא זֶה, אֶלָּא שֶׁהַמָּנוֹחַ מִן הַצָּרָה הוּא הַנֶּחָמָה, וּקְרוֹבִים הֵם בָּעִנְיָן, וּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ לֹא יְדַקְדֵּק בָּזֶה בִּקְרִיאַת הַשֵּׁמוֹת; כְּמוֹ שְׁמוּאֵל ״כִּי מֵה׳ שְׁאִלְתִּיו״ (שמואל א׳ א:כ) וּלְפִי הַמִּדְרָשׁ הָיָה שָׁאוּל, אֶלָּא שֶׁקָּרוֹב הוּא בָּעִנְיָן, גַּם בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל נִכְלָל הָעִנְיָן יוֹתֵר שָׁלֵם, כִּי יֵשׁ בּוֹ שָׁאוּל מֵאֵל, וְכֵן יַעְבֵּץ מִן עֹצֶב, וְהַדּוֹמִים לוֹ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נָבִיא גָּדוֹל הָיָה לֶמֶךְ שֶׁאָמַר בְּלֵדֶת בְּנוֹ זֶה יְנַחֲמֵנוּ, הֵיאַךְ יָדַע זֶה? אֶלָּא נָבִיא הָיָה; וּמָה הָיְתָה הַהֲנָחָה וְהַמְּנוּחָה שֶׁעָשָׂה נֹחַ בָּעוֹלָם? אָמְרוּ, כִּי עַד שֶׁלֹּא בָּא נֹחַ בָּעוֹלָם לֹא הָיָה לָהֶם כְּלִי מַחֲרֵישָׁה וְהָיוּ יְגֵעִים בִּידֵיהֶם בְּמַר וּפֶסֶל לַחֲרֹשׁ וְלִזְרֹעַ, מִשֶּׁבָּא נֹחַ שֶׁהָיָה אִישׁ הָאֲדָמָה וְחָשַׁב בְּשִׂכְלוֹ לְהָקֵל בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה תִּקֵּן כְּלִי מַחֲרֵישָׁה וְחָרַשׁ עִם הַשְּׁוָרִים וְהַחֲמוֹרִים וְלָמְדוּ בְּנֵי הָעוֹלָם מִמֶּנּוּ. הִנֵּה כִּי הוּא הֵקֵל בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וְזֶהוּ הַנֶּחָמָה וְהַהֲנָחָה, לְפִיכָךְ אָמַר מִמַּעֲשֵׂנוּ, וְהוּא עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, כְּמוֹ ״מִמַּעֲשֵׂהוּ מִן הַשָּׂדֶה״ (שופטים יט:טז) וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל מְלָאכָה בִּכְלַל מַעֲשֶׂה, בָּרֹב הוּא נוֹפֵל עַל מַעֲשֵׂה הָאֲדָמָה. וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ, מִמַּה שֶּׁהָיִינוּ עֲצֵבִים וַעֲמֵלִים בְּיָדֵינוּ. אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה׳, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְאָדָם ״אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה״ (בראשית ג:יז) וְאַף עַל פִּי כֵן אַחַר נֹחַ גַּם כֵּן עֲבוֹדָתָהּ בְּעִצָּבוֹן אֶלָּא שֶׁהוּא הֵקֵל בְּחָכְמָתוֹ בֶּעָמָל וּבָעִצָּבוֹן. וּלְפִי דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט מַה שֶּׁאָמַר לֶמֶךְ זֶה יְנַחֲמֵנוּ לֹא אָמַר דֶּרֶךְ נְבוּאָה אֶלָּא קְרָאוֹ נֹחַ לְסִימָן וְדֶרֶךְ בְּרָכָה וּתְפִלָּה כְּמוֹ שֶׁקָּרְאָה רָחֵל בְּנָהּ יוֹסֵף לֵאמֹר ״יֹסֵף ה׳ לִי בֵּן אַחֵר״ (בראשית ל:כד), וְכָתַב מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה סִפּוּר שֵׁמוֹת אֵלֶּה הָאֲנָשִׁים מֵאָדָם וְעַד נֹחַ וּמִסְפַּר שְׁנוֹתֵיהֶם כְּדֵי לְקַיֵּם בְּיָדֵינוּ אֲנַחְנוּ נוֹחֲלֵי תּוֹרָתוֹ חִדּוּשׁ הָעוֹלָם וְיֵדַע כָּל דּוֹר וָדוֹר זְמַן חִדּוּשׁ הָעוֹלָם מָתַי הָיָה.