רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ה · פסוק ב
וַיְבָרֶךְ אֹתָם. כְּמוֹ שֶׁאָמַר: ״פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ״ (בראשית א:כח), וְאִם נָתַן לָהֶם כֹּחַ לִכְבֹּשׁ אֲחֵרִים, כָּל שֶׁכֵּן הָיָה לָהֶם לִכְבֹּשׁ אֶת עַצְמָם.
וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם. בְּיוֹם הִבָּרְאָם קְרָאָם אָדָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ״ (בראשית א:כו), כִּי לְכָךְ בְּרָאָם שֶׁיִּהְיוּ אָדָם וְלֹא בְּהֵמָה וְעוֹף. וְהָאִשָּׁה נִקְרֵאת אָדָם כִּי עַל שְׁנֵיהֶם אָמַר ״נַעֲשֶׂה אָדָם״, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְיִרְדּוּ״ (בראשית א:כו), וּבַשֵּׁם הִבְדִּילָם מִשְּׁאָר הַחַיִּים אֲשֶׁר בָּאֲדָמָה, כִּי נִשְׁמַת הָאָדָם הִיא עֶלְיוֹנָה, אֶלָּא שֶׁבּוֹ חֵלֶק מֵאֲדָמָה, כִּי הַגּוּף נִבְרָא מֵאֲדָמָה. לְפִיכָךְ אִם יִמָּשֵׁךְ הָאָדָם אַחַר טֶבַע הָאֲדָמָה הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ כֻּלּוֹ מֵאֲדָמָה וּכְאִלּוּ אֵין בּוֹ חֵלֶק עֶלְיוֹנִי. לְפִיכָךְ לֹא זָכַר עַתָּה בְּסִפּוּר תּוֹלְדוֹתָיו קַיִן וְהֶבֶל, לְפִי שֶׁנִּמְחוּ זִכְרָם לְפִי שֶׁנִּמְשְׁכוּ אַחַר טֶבַע הָאֲדָמָה וְלֹא נִתְקַיֵּם הָעוֹלָם מֵהֶם.