רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ה · פסוק א
זֶה סֵפֶר. עִנְיַן חֶשְׁבּוֹן, כִּי הוּא סוֹפֵר שְׁנֵי הַתּוֹלָדוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ, וְהֵחֵל מִבְּרִיאַת אָדָם, וְלֹא זָכַר קַיִן וְהֶבֶל, כִּי הֶבֶל לֹא הָיָה לוֹ תּוֹלָדוֹת וְקַיִן אָבְדוּ תּוֹלְדוֹתָיו, וּמִשֵּׁת נִתְקַיֵּם הַמְּצִיאוּת. וְהֵחֵל וְאָמַר בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ, פֵּירוּשׁ בַּיּוֹם שֶׁבְּרָאוֹ בִּדְמוּת מַלְאָךְ בְּרָאוֹ, בַּנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁנָּתַן בּוֹ אֶלָּא שֶׁיָּצָא מִמִּצְוֹתָיו אַחַר כֵּן, כִּי זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וְהַנְּקֵבָה הֵסִיתָה אוֹתוֹ כַּהֲסָתַת הַנָּחָשׁ.