רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ד · פסוק ה
וְאֶל־קַיִן וְאֶל־מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה. לֹא הָיָה רְצוֹן הָאֵל אֶל קַיִן, כִּי לֹא הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ חוֹבָה, וְכֵן לֹא הָיָה רְצוֹנוֹ אֶל מִנְחָתוֹ כִּי בְּזוּיָה הָיְתָה, וְאֵיךְ יָדַע זֹאת? כִּי מִנְחַת הֶבֶל הֻכְלָה וְהוּרַד עָלֶיהָ אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם, וְלֹא עָלָה כֵּן לְמִנְחַת קַיִן, וּמִפְּנֵי זֶה חָרָה לְקַיִן וְנָפְלוּ פָּנָיו, חָרָה לוֹ בְּלִבּוֹ, וְנָפְלוּ פָּנָיו כְּאָדָם שֶׁהוּא בּוֹשׁ וְנִכְלָם.