רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ג · פסוק טו
וְאֵיבָה אָשִׁית. אַתָּה הֶרְאֵתָ עַצְמְךָ שֶׁהָיִיתָ אוֹהֵב אוֹתָהּ וְחָשַׁבְתָּ לְפִי דְבָרֶיךָ לְיַעֵץ אוֹתָהּ מֵאַהֲבָה, אֲנִי אֲהַפֹּךְ הָאַהֲבָה לְאֵיבָה. וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ. לֹא אָמַר הִנֵּה כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ. כִּי הָאֵיבָה תָּסוּר בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן״ (ישעיהו יא:ח). הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ. כְּשֶׁיִּמְצָאֲךָ יַכְּךָ לְעוֹלָם בְּרֹאשְׁךָ כְּשֶׁיּוּכַל לְךָ. וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב. כִּי תֵלֵךְ עַל גָּחוֹן וְלֹא תוּכַל לוֹ אֶלָּא בַּעֲקֵבוֹ שֶׁתַּכֶּנּוּ בּוֹ בִּנְשִׁיכָה. יְשׁוּפְךָ תְּשׁוּפֶנּוּ. עִנְיַן מַכָּה וּכְתִיתָה, וְכֵן ״אֲשֶׁר בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי״ (איוב ט:יז) וּבַנִּסְתָּר נִדְרָשׁ כָּל זֶה.