אור ברסלב
רד"ק על בראשית פרק ג › פסוק יד

רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]

פרק ג · פסוק יד

פסוק יג

וַיֹּאמֶר כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת. הוּא לֹא הָיָה לוֹ מַעֲנֶה וְלֹא שׁוּם טַעֲנָה, כִּי הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁטַּעֲנָתָהּ חֲלוּשָׁה הָיָה לָהֶם קְצָת טַעֲנָה, אֲבָל הַנָּחָשׁ לֹא הָיָה לוֹ טַעֲנָה כְּלָל, לְפִיכָךְ קִלְּלוֹ מִיָּד, וְלֹא קִוָּה לוֹ שֶׁיַּעֲנֵהוּ כִּי יָדַע שֶׁאֵין לוֹ דָּבָר לַעֲנוֹת וְהוּא דִּבֵּר כְּנֶגֶד מִצְוַת הָאֵל וְהִשִּׂיא אֶת הָאִשָּׁה וְהוּא לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם הֲנָאָה מִזֶּה, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן״ (קהלת י:יא). וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (סנהדרין כט) כִּי הָיָה לוֹ לִטְעֹן וְלֹא הִמְתִּין לוֹ הָאֵל לְפִי שֶׁהָיָה מֵסִית וְלָמְדוּ שֶׁאֵין טוֹעֲנִין לְמֵסִית. וּמָה הָיָה לוֹ לִטְעֹן? דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִין. וַאֲנִי אוֹמֵר כִּי זֶה לֹא הָיָה טַעֲנָה אֶלָּא לְחַיֵּב הָאָדָם אֲבָל לִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ מִן הַהַסָּתָה לֹא הָיָה לוֹ טַעֲנָה.

אָרוּר אַתָּה. שֶׁיַּחְסְרוּ רַגְלָיו שֶׁהָיוּ לוֹ מִתְּחִלָּה, וְכָל לְשׁוֹן מְאֵרָה הוּא עִנְיַן חֶסְרוֹן וְהַבְּרָכָה בְּהֶפֶךְ הִיא תּוֹסֶפֶת טוֹבָה. וְקִלֵּל הַנָּחָשׁ תְּחִלָּה כִּי הוּא הָיָה סִבָּה לָאִשָּׁה וּלְאָדָם. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לָמְדוּ מִזֶּה (בראשית רבה כ) כִּי בִּקְלָלָה מַתְחִילִין מִן הַקָּטָן. וְהֵם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (בכורות ח ע״א) ״תָּנֵי בְּהֵמָה גַסָּה טְהוֹרָה יוֹלֶדֶת לְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים בְּהֵמָה גַסָּה טְמֵאָה לִשְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים בְּהֵמָה דַקָּה טְהוֹרָה לַחֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים, וְהַכֶּלֶב לַחֲמִשִּׁים יוֹם, הֶחָתוּל לַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם יוֹם, הַחֲזִיר לְשִׁשִּׁים יוֹם וְהַנְּמִיָּה לְשִׁבְעִים יוֹם, הַצְּבִי וְהַשּׁוּעָל לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וּשְׁאָר כָּל הַשְּׁרָצִים לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, וְהָאֲרִי וְהַדֹּב וְהַנָּמֵר וְהַפִּיל וְהַקּוֹף וְהַקִּפּוֹף לְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְהַנָּחָשׁ לְשֶׁבַע שָׁנִים וְהָאֶפְעֶה לְשִׁבְעִים שָׁנָה״. וְעוֹד אָמְרוּ ״הַכֶּלֶב כְּחַיָּה טְמֵאָה מוֹלִיד לַחֲמִשִּׁים יוֹם וּבְהֵמָה גַסָּה טְמֵאָה לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְכָתוּב אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה כְּשֵׁם שֶׁהַבְּהֵמָה אֲרוּרָה מִן הַחַיָּה שֶׁבַע כָּךְ נָחָשׁ אָרוּר מִן הַבְּהֵמָה שֶׁבַע״.

עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ. כְּתַרְגּוּמוֹ: ״עַל מְעָךְ״, וְכֵן תַּרְגּוּם ״הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן״ (ויקרא יא:מב) ״דָּא הוֹלֵךְ עַל מְעוֹהִי״. רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁהוֹלֵךְ מֻשְׁכָּב אַרְצָה עַל בִּטְנוֹ, וְדוֹמֶה לוֹ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא נט:) ״אִתְּתָךְ גּוּצָא גְּחִין וּלְחִישׁ״, רוֹצֶה לוֹמַר הַשְׁפֵּל עַצְמְךָ אֵלֶיהָ וְתִתְיַעֵץ עִמָּהּ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פרשה יט) כִּי מִתְּחִלָּה הָיָה הוֹלֵךְ הַנָּחָשׁ בְּקוֹמָה זְקוּפָה כְּמוֹ הָאָדָם, וּלְפִי שֶׁנִּתְגָּאָה בָּזֶה, שִׁלֵּם לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה שֶׁהוֹלֵךְ עַל גְּחֹנוֹ.

וְעָפָר תֹּאכַל כָּל־יְמֵי חַיֶּיךָ. מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, אַתָּה קִנֵּאתָ בָּאָדָם לְפִי שֶׁהוּא אָכַל מֵעֲצֵי גַּן עֵדֶן, וְחָשַׁבְתָּ עָרְמָה כְּדֵי לְהַחֲטִיאוֹ בַּאֲכִילָה, תִּלְקֶה שֶׁתֹּאכַל הַפָּחוּת מִכָּל הַדְּבָרִים וְהוּא הֶעָפָר. וְאִם תֹּאמַר הֲרֵי קִלְלָתוֹ בְּרָכָה נֶחְשֶׁבֶת לוֹ, שֶׁפַּרְנָסָתוֹ מִזְדַּמֶּנֶת לוֹ בְּכָל מָקוֹם? אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה כ), ״אָמַר רַבִּי חֶלְפַאי: לֹא עָפָר מִכָּל צַד, אֶלָּא בּוֹקֵעַ וְיוֹרֵד עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְסֶלַע אוֹ לִבְתוּלָה וְשׁוֹמֵט גִּידִין וְאוֹכֵל״. הִנֵּה לְפִי דִבְרֵיהֶם כִּי גַּם הֶעָפָר אֵינוֹ אוֹכֵל כִּי אִם בִּיגִיעָה רַבָּה.

וּמַה שֶּׁאָמַר כָּל־יְמֵי חַיֶּיךָ, לְהוֹרוֹת כִּי גַּם לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ יֹאכַל עָפָר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ״ (ישעיהו סה:כה). וּפֵרַשׁ כָּל־יְמֵי חַיֶּיךָ. כָּל יְמֵי עַד, כְּלוֹמַר כָּל זְמַן שֶׁמִּין הַנָּחָשׁ עַל הָאֲדָמָה.

תוכן העניינים

רד"ק על בראשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה