רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ג · פסוק ב
וַתֹּאמֶר. אֵינוֹ כֵּן כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, כִּי לֹא מָנַע מִמֶּנּוּ כָּל עֵץ הַגָּן אֶלָּא עֵץ אֶחָד שֶׁהוּא בְּתוֹךְ הַגָּן שֶׁאָמַר לָנוּ ״לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן״ (בראשית ג:ג), וּלְטוֹבָתֵנוּ מְנָעוֹ מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא נָמוּת, אוּלַי בְּטֶבַע הָעֵץ שֶׁפִּרְיוֹ מֵמִית הָאוֹכֵל מִמֶּנּוּ. וּמַה שֶּׁאָמְרָה פֶּן שֶׁהוּא עִנְיַן שֶׁמָּא וְאוּלַי, וְהָאֵל אָמַר לְאָדָם כִּי בְּוַדַּאי יָמוּת אִם יֹאכַל מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת״ (בראשית ב:יז), לְשׁוֹן פֶּן אָמְרָה לְעִנְיַן לֹא תִגְּעוּ בּוֹ שֶׁהוֹסִיפָה מִדַּעְתָּהּ, אָמְרָה כָּל כָּךְ אָהַב אוֹתָנוּ כִּי אֲפִלּוּ הַנְּגִיעָה מָנַע מִמֶּנּוּ פֶּן נָבוֹא מֵהַנְּגִיעָה לַאֲכִילָה וְנָמוּת. אוֹ פֵּרוּשׁוֹ שֶׁלֹּא תְמוּתוּן, כְּמוֹ ״פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה״ (בראשית כד:ו) שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שֶׁלֹּא תָּשִׁיב, ״פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב״ (בראשית לא:כד) שֶׁלֹּא תְּדַבֵּר.