אור ברסלב
רד"ק על בראשית פרק ג › פסוק א

רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]

פרק ג · פסוק א

פרק ג

וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ אֱלֹהִים. יֵשׁ לִשְׁאֹל עַל עִנְיַן אֲמִירַת הַנָּחָשׁ לָאִשָּׁה אֵיךְ הָיָה, וְאִם הָיָה דֶּרֶךְ מוֹפֵת כְּמוֹ אֲמִירַת הָאָתוֹן לְבִלְעָם, לָמָּה לֹא אָמַר ״וַיִּפְתַּח ה׳ אֶת פִּי הַנָּחָשׁ״ כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיִּפְתַּח ה׳ אֶת פִּי הָאָתוֹן״ (במדבר כב:כח)? וְאִם כְּדִבְרֵי רַבִּי סַעַדְיָה שֶׁכָּתַב שֶׁלֹּא דִּבֵּר הַנָּחָשׁ וְלֹא הָאָתוֹן אֶלָּא מַלְאָךְ דִּבֵּר בַּעֲבוּרָם, לָמָּה נִתְקַלֵּל הַנָּחָשׁ? וְעוֹד אֵיךְ יַשִּׂיא הַמַּלְאָךְ אֶת הָאִשָּׁה לַעֲבֹר עַל מִצְוַת הָאֵל? וְעוֹד מַה עִנְיָן לַנָּחָשׁ הֵנָּה? וְלָמָּה אָמַר וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם אַחַר שֶׁהוּא לֹא דִּבֵּר? וְאִם נֹאמַר כִּי לְנַסּוֹת אֶת הָאִשָּׁה בָּא הַמַּלְאָךְ אִם תַּעֲבֹר אֶת פִּי ה׳, מַה חֵטְא הַנָּחָשׁ בָּזֶה, וְלָמָּה לֹא בָּא הַמַּלְאָךְ לְאָדָם כִּי לֹא הָיְתָה מִצְוַת הָאֵל לָאִשָּׁה אַף עַל פִּי שֶׁאָדָם אָמַר לָאִשָּׁה מִצְוַת הָאֵל? וְהָעִנְיָן בָּזֶה מְבֻלְבָּל מְאֹד לְפִי הַנִּגְלֶה אֲבָל לְפִי הַנִּסְתָּר הָעִנְיָן מְבֹאָר כְּמוֹ שֶׁנְּפָרֵשׁ בְּקוּנְדְרֵס אֲשֶׁר נִכְתֹּב לְבַדּוֹ בַּנִּסְתָּר. וּמֵהַנִּסְתָּר מַה שֶׁכָּתְבוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בָּזֶה (פרקי דרבי אליעזר יג) כִּי הַנָּחָשׁ הָיָה גָּדוֹל כְּגָמָל וְסָמָאֵל רוֹכֵב עָלָיו, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹחֵק עַל הַגָּמָל וְרוֹכְבוֹ, וְהָבֵן זֶה בָּזֶה, כִּי מַה מְּאֹד נִכְבָּד הַמָּשָׁל הַזֶּה בְּדִבְרֵיהֶם. וְעוֹד אָמְרוּ (יבמות קג ע״ב, עבודה זרה כב ע״ב) כְּשֶׁבָּא נָחָשׁ עַל חַוָּה הִטִּיל בָּהּ זוּהֲמָא, יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זוּהֲמָתָן, אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁלֹּא עָמְדוּ עַל הַר סִינַי לֹא פָּסְקָה זוּהֲמָתָן, וְכָל זֶה נָכוֹן לַמֵּבִין. וַאֲנַחְנוּ לֹא נְבָאֵר הֵנָּה הַמָּשָׁל שֶׁלֹּא נְגַלֶּה הַנִּסְתָּר כְּמוֹ שֶׁהִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עָלָיו כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, אֲבָל נִכְתֹּב הָרְמִיזוֹת כְּמוֹ שֶׁרָמְזוּ הֵם, וְהַמֵּבִין יָבִין.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים כִּי הַנָּחָשׁ לֹא דִּבֵּר, אֶלָּא בְּצִפְצוּף רָמַז לָאִשָּׁה, וְהָאִשָּׁה הִכִּירָה בִּרְמִיזַת הַנָּחָשׁ וְיָדְעָה כִּי זֶה רָצָה לוֹמַר. וְזֶה רָחוֹק שֶׁתָּבִין הָאִשָּׁה הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּרְמִיזוֹת, וְעוֹד אִם הָאִשָּׁה הֵבִינָה רְמִיזוֹת הַנָּחָשׁ אֵיךְ הֵבִין מַעֲנֵה הָאִשָּׁה. וְהֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא כָּתַב כִּי הַנָּחָשׁ הָיָה מְדַבֵּר, וְהָיָה הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה, וְהַשֵּׁם שָׂם בּוֹ דַּעַת הָאָדָם. וְהִנֵּה הַפָּסוּק הֵעִיד כִּי הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה רַק לֹא כָּאָדָם, וְכֵן דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה כ:ה) וְיֵשׁ לִתְמֹהַּ לְפֵרוּשׁ הֶחָכָם הַזֶּה אֵיךְ בְּעֵת הַבְּרִיאָה לֹא הִבְדִּילוֹ מִן הַבְּהֵמוֹת וּמִן הַחַיּוֹת כְּמוֹ שֶׁהִבְדִּיל הָאָדָם שֶׁאָמַר עָלָיו ״נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ״ (בראשית א:כו)? וְעוֹד כַּאֲשֶׁר קִלֵּל הַנָּחָשׁ וְאָמַר לוֹ ״עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל״ (בראשית ג:יד) אֵיךְ לֹא אָמַר ״וְדַעַת תֶּחְסַר״ כִּי הִיא הַקְּלָלָה הַגְּדוֹלָה וְאֵיךְ לֹא הִזְכִּירָהּ? וְהַקָּרוֹב בְּכָל מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ הוּא שֶׁהָיָה דִּבּוּר הַנָּחָשׁ עַל דֶּרֶךְ מוֹפֵת לְנַסּוֹת בּוֹ הָאִשָּׁה; וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר ״וַיִּפְתַּח ה׳ אֶת פִּי הַנָּחָשׁ״ כְּמוֹ שֶׁאָמַר בַּאָתוֹן בִּלְעָם לְפִי שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה נִסְתָּר גָּדוֹל וְהוּא הָעִקָּר לִמְבִינֵי מַדָּע; וַעֲדַיִן יֵשׁ לִשְׁאֹל לָמָּה נִתְקַלֵּל הַנָּחָשׁ אַחַר שֶׁהָאֵל שָׂם הַדָּבָר בְּפִיו? וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ כִּי הַנָּחָשׁ חָשַׁב בְּעַרְמִימוּת לְקַנֵּא בָּאָדָם, וְהָאֵל שֶׁיָּדַע דַּעְתּוֹ הִתִּירוֹ וְשָׂם הַדָּבָר בְּפִיו, כְּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ (שבת קד ע״א) ״בָּא לְטַמֵּא פּוֹתְחִין לוֹ״; וְעוֹד שֶׁיֵּדְעוּ בְּנֵי אָדָם כִּי בְּדִין נֶעֱנַשׁ.

הָיָה עָרוּם. חָכָם, וַאֲשֶׁר הוּא עִנְיַן חָכְמָה הוּא בְּשׁוּרֻק, וַאֲשֶׁר הוּא עִנְיַן עָרוֹם הוּא בְּחוֹלָם; וְכֵן הָרִבּוּי אֲשֶׁר הוּא לְשׁוֹן חָכְמָה הַמֵּ״ם רָפָה כְּמוֹ ״מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים״ (איוב ה:יב) וַאֲשֶׁר הוּא לְשׁוֹן עָרוֹם הַמֵּ״ם בְּדָגֵשׁ, כְּמוֹ ״וּבִגְדֵי עֲרוּמִּים תַּפְשִׁיט״ (איוב כב:ו). וּמַה שֶּׁאָמַר הָיָה עָרוּם רוֹצֶה לוֹמַר חָכָם וְעָרוּם בְּכֹחַ הַדִּמְיוֹן אֲשֶׁר לַבְּהֵמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ עַל הַשּׁוּעָל שֶׁהוּא עָרוּם וּבַעַל תַּחְבּוּלוֹת וְזֶהוּ בְּכֹחַ הַדִּמְיוֹן וְלֹא בְּכֹחַ הַשֵּׂכֶל כִּי אֵין כֹּחַ הַשֵּׂכֶל בַּשְּׁפָלִים, אֶלָּא לָאָדָם לְבַדּוֹ, וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם וּבַעַל תַּחְבּוּלוֹת יוֹתֵר מֵהַשּׁוּעָל כְּמוֹ שֶׁאָמַר מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, וְלֹא זָכַר הַבְּהֵמָה לְפִי שֶׁחַיַּת הַשָּׂדֶה יֵשׁ בָּהֶן יוֹתֵר עַרְמִימִיּוּת מִן הַבְּהֵמוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְאַף עַל פִּי כֵן הַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם יוֹתֵר מֵהֶן וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מֵהַבְּהֵמוֹת. וּמַה שֶּׁאָמַר אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ אֱלֹהִים, רוֹצֶה לוֹמַר אַף עַל פִּי שֶׁכֻּלָּם עָשָׂה אוֹתָם בְּחֹמֶר אֶחָד, שָׂם בָּהֶם לְאַחַת יִתְרוֹן עַל חֲבֶרְתָּהּ, יֵשׁ בְּעָרְמָה וְיֵשׁ בִּגְבוּרָה, כְּמוֹ שֶׁרָאָה הָאֵל בְּחָכְמָתוֹ אֲשֶׁר לֹא תֻּשַּׂג.

וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה. וְלֹא אָמַר לְאָדָם, הָאִשָּׁה קְרוֹבָה לְהִתְפַּתּוֹת יוֹתֵר מִן הָאִישׁ, כִּי דַּעְתָּהּ קַלָּה. אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים. בְּאָמְרוֹ אַף שֶׁמּוֹרֶה תּוֹסֶפֶת עַל הַדְּבָרִים שֶׁקָּדְמוּ, נִרְאֶה כִּי דְּבָרִים אֲחֵרִים קָדְמוּ בֵּין חַוָּה וּבֵין הַנָּחָשׁ, וְדוֹמֶה שֶׁאָמְרָה חַוָּה לַנָּחָשׁ עַל הַכָּבוֹד שֶׁעָשָׂה לָהֶם הָאֵל שֶׁהִשְׁכִּינָם בְּגַן עֵדֶן, אָמַר לָהּ הַנָּחָשׁ אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנֵא אֶתְכֶם אַף עַל פִּי שֶׁהִגְדִּיל אֶתְכֶם מִשְּׁאָר הַיְצוּרִים שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה לָכֶם מַעֲלָה כָּךְ וְכָךְ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאָמַר אֲלֵיכֶם שֶׁלֹּא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן בָּזֶה תּוּכְלוּ לְהַכִּיר שֶׁהוּא שׂוֹנֵא אֶתְכֶם וְאֵינְכֶם חֲשׁוּבִים בְּעֵינָיו כְּמוֹ שֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת, וְהַכָּתוּב הִנִּיחַ רָאשֵׁי הַדְּבָרִים וְלָקַח סוֹפָם, וְכֵן הוּא מִנְהַג הַכָּתוּב בִּמְקוֹמוֹת רַבּוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ הַמְרַגְּלִים אֶל יְהוֹשֻׁעַ (יהושע ב:כד) ״כִּי נָתַן ה׳ בְּיָדֵנוּ אֶת כָּל הָאָרֶץ״ וְאֵין מִלַּת ״כִּי״ תְּחִלַּת הַדְּבָרִים. וּפֵרֵשׁ אַף, כָּל שֶׁכֵּן כְּמוֹ ״אַף שֹׁכְנֵי בָתֵּי חֹמֶר״ (איוב ד:יט) ״אַף כִּי אָנֹכִי אֶעֱנֶנּוּ״ (איוב ט:יד) ״אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי״ (מלכים א ח:כז). וְלֹא הִזְכִּיר הַנָּחָשׁ שֵׁם הַנִּכְבָּד, וְכָתַב הֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא כִּי לֹא יָדְעוּ, וּלְפֵרוּשֵׁנוּ כִּי דִּבּוּרוֹ הָיָה דֶּרֶךְ מוֹפֵת לֹא שָׂם הָאֵל בְּפִיו זֶה הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד, כִּי לֹא יִתָּכֵן שֶׁתֶּהְגֶּה בּוֹ בְּהֵמָה וְחַיָּה לִכְבוֹד הַשֵּׁם שֶׁהוּא מְיֻחָד לוֹ לְבַדּוֹ, וְכֵן הָאִשָּׁה לֹא הִזְכִּירָה אוֹתוֹ. וּמַה שֶּׁאָמַר הַנָּחָשׁ מִכֹּל עֵץ הַגָּן, אָמַר זֶה מֵעַרְמִימוּתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לֹא שָׁמַע מִן הָאִשָּׁה בַּדְּבָרִים שֶׁקָּדְמוּ, אָמַר כֵּן כְּאִלּוּ אָמַר לָהּ מַה תּוֹעֶלֶת לָכֶם שֶׁהִשְׁכִּין אֶתְכֶם בְּגַן עֵדֶן אַחַר שֶׁמָּנַע מִכֶּם שֶׁלֹּא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן.

תוכן העניינים

רד"ק על בראשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה