רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ב · פסוק כד
עַל־כֵּן יַעֲזָב אִישׁ. יֵשׁ מְפָרְשִׁים כִּי זֶה הַפָּסוּק דִּבְרֵי מֹשֶׁה לֹא דִּבְרֵי אָדָם, וְהַנָּכוֹן כִּי אָדָם אֲמָרוֹ, וְיוֹדֵעַ הָיָה כִּי יוֹלִיד בָּנִים כִּי לְכָךְ נִבְרָא לְהוֹלִיד הוּא וּמִינוֹ בָּעוֹלָם כִּשְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים. וּפְשַׁט הַכָּתוּב קָרוֹב לְתַרְגּוּמוֹ, כִּי לֹא אָמַר שֶׁיַּעֲזֹב אִישׁ אָבִיו וְאִמּוֹ בַּעֲבוּר אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא יַעַבְדֵם וִיכַבְּדֵם כְּפִי כֹּחוֹ, אֶלָּא אָמַר כִּי דִין הוּא כִּי יַעֲזֹב אִישׁ אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ שֶׁגָּדַל עִמָּהֶם עַד שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה וְיַעַזְבֵם מִלָּדוּר עִמָּהֶם וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְיָדוּר עִמָּהּ בְּבַיִת אֶחָד.
וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד. כְּלוֹמַר בָּשָׂר אֶחָד וְגוּף אֶחָד, כִּי הָאִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה נִבְרְאָה מֵהָאִישׁ מֵעַצְמוֹ וּמִבְּשָׂרוֹ, וְהִנֵּה הָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד, וְכֵן יִהְיוּ דְּבֵקִים לְעוֹלָם זֶה בָּזֶה כְּבָשָׂר אֶחָד, וּמִשְּׁנֵיהֶם יִתְקַיֵּם הַמִּין. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (סנהדרין נח) כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן אָמַר זֶה הַפָּסוּק עַל יְדֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהוּא אַזְהָרָה לִבְנֵי נֹחַ בְּאִסּוּר עֲרָיוֹת. וּמַה שֶּׁהִרְגִּילוּ בִּלְשׁוֹנָם ״לִבְנֵי נֹחַ״ מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹלָם נִתְקַיֵּם מֵהֶם, כִּי הַקּוֹדְמִים לָהֶם מֵתוּ בַּמַּבּוּל. אֲבָל הַדְּבָרִים הָאֲסוּרִים לִבְנֵי נֹחַ גַּם לְאָדָם וּלְבָנָיו עַד נֹחַ הָיוּ אֲסוּרִים גַּם כֵּן, חוּץ מֵאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁלֹּא נֶאֱסַר לָהֶם כִּי לֹא הֻצְרַךְ, כִּי לֹא הָיוּ אוֹכְלִים בָּשָׂר. וְאָמְרוּ (שם) ״עַל כֵּן יַעֲזֹב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, כְּמַשְׁמָעוֹ, וְדָבַק – וְלֹא בְּזָכָר שֶׁאֵינוֹ דֶּרֶךְ דִּבּוּק אִישׁ וְאִשָּׁה, בְּאִשְׁתּוֹ – וְלֹא בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד – מִי שֶׁנַּעֲשִׂין בָּשָׂר אֶחָד עִם הָאָדָם וְכוּ׳״.