רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ב · פסוק כב
וַיִּבֶן ה׳ אֱלֹהִים אֶת־הַצֵּלָע. צֵלָע מִלְּרַע. אָמַר שֶׁבָּנָה הַצֵּלָע לְאִשָּׁה, כְּלוֹמַר שֶׁנִּסְתַּבְּבָה הַצֵּלָע לִשְׁאָר עֲצָמוֹת וְגִידִים וּבָשָׂר וְעָלָה בְּגִזְרַת הָאֵל וְנִבְנְתָה בְּתַבְנִית הָאָדָם, אֶלָּא שֶׁהִיא נְקֵבָה וְהוּא זָכָר.
וַיְבִאֶהָ אֶל־הָאָדָם. אַחַר שֶׁהֵקִיץ הֱבִיאָהּ אֵלָיו לִהְיוֹתָהּ לוֹ לְבַת זוּג, כְּלוֹמַר רָאָה אוֹתָהּ נִצֶּבֶת לְפָנָיו.