רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ב · פסוק יב
וְהַבְּדֹלַח. אָמְרוּ שֶׁהִיא אֶבֶן עֲגֻלָּה קְטַנָּה וְהִיא לְבָנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״כְּעֵין הַבְּדֹלַח״ (במדבר יא:ז). וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אָמְרוּ שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית מִטִּפּוֹת הַטַּל הַיּוֹרֵד עַל הַנָּהָר הַהוּא, לְפִיכָךְ הִיא עֲגֻלָּה בַּהֲוָיָתָהּ כְּמוֹ הַטִּפָּה. וּלְפִי שֶׁמֵּאֶבֶן אַחַת מֵהַבְּדֹלַח לֹא יֵעָשֶׂה שׁוּם מַעֲשֶׂה וּמְלָאכָה לְרֹב קַטְנוּתָהּ אֶלָּא שֶׁנּוֹקְבִים אוֹתָהּ וּמְחַבְּרִים אֶבֶן עַל אֶבֶן בְּחוּט עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה מֵהֶם עֲנָק, לְפִיכָךְ לֹא אָמַר ״וְאֶבֶן הַבְּדֹלַח״ כְּמוֹ שֶׁאָמַר וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם שֶׁהִיא אֶבֶן גְּדוֹלָה וְגַם הִיא לְבָנָה וְזַכָּה וְיֵעָשֶׂה מִמֶּנָּה כֵּלִים לִמְלָכִים גְּדוֹלִים, וְעָלֶיהָ הָיוּ מְפֻתָּחוֹת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְרֹב חֲשִׁיבוּתָהּ וּנְקִיּוּתָהּ מִכָּל פְּסֹלֶת. וְהִנֵּה הַנָּהָר הַזֶּה מִזְרָחִי וְאֵינוֹ נִמְשָׁךְ מֵאֶרֶץ חֲוִילָה וְאֵילָךְ אֶלָּא סוֹבֵב אֶת הָאָרֶץ וּמִשָּׁם נִכְנָס לַיָּם לְצַד מִזְרָח, וּקְרָאוּהוּ הַקּוֹרְאִים נָהָר פִּישׁוֹן לְפִי שֶׁמֵּימָיו מַפְרִין וּמַרְבִּין הַזֶּרַע הַמֻּשְׁקֶה מֵהֶם. וּפִישׁוֹן מִן ״כִּי תָפוּשׁוּ כְּעֶגְלָה דָשָׁה״ (ירמיה נ:יא) וְתַרְגּוּם ״פְּרוּ״, ״פּוּשׁוּ״.