רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ב · פסוק ח
וַיִּטַּע. כְּמוֹ ״אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע״ (תהלים קד:טז), כְּלוֹמַר הִמְצִיאוֹ שָׁם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וְזָכַר הַשֵּׁם עַל מְצִיאוּתוֹ לְפִי חֲשִׁיבוּתוֹ וּגְדֻלָּתוֹ, מַה שֶּׁלֹּא זָכַר בּוֹ בִּשְׁאָר הַצְּמָחִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי.
וְעֵדֶן. שֵׁם מָקוֹם, נִקְרָא כֵן עַל שֶׁהָיָה מָקוֹם דָּשֵׁן וְשָׁמֵן וּצְמָחָיו עֵדֶן וְתַעֲנוּג לַגּוּף בַּנִּרְאֶה וְלַנֶּפֶשׁ בַּנִּסְתָּר.
וְהַגָּן נָטוּעַ בּוֹ וְהוּא מִקֶּדֶם, כְּלוֹמַר מִפְּאַת מִזְרָח. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה טו:ג) פֵּרְשׁוּ מִקֶּדֶם קֹדֶם בְּרִיאָתוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁבְּרָאוֹ בַּשִּׁשִּׁי וְגַן עֵדֶן בַּשְּׁלִישִׁי. וּמֵהֶם אָמְרוּ קֹדֶם בְּרִיאָתוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְזֶהוּ לְפִי הַנִּסְתָּר. וְהֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא כָּתַב: יָדַעְנוּ כִּי גַּן עֵדֶן תַּחַת קַו הַשָּׁוֶה שֶׁלֹּא יוֹסִיף הַיּוֹם וְלֹא יֶחְסַר כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה.
וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר. מֵאַחַר אֲשֶׁר אָמַר וַיָּשֶׂם שָׁם מְלַמֵּד שֶׁלֹּא נוֹצַר שָׁם, אוּלַי קָרוֹב לְגַן עֵדֶן נוֹצַר, וְאָמַר לוֹ שֶׁיֵּשֵׁב שָׁם בְּגַן עֵדֶן. וְטַעַם וַיָּשֶׂם שָׁם, הִפְקִידוֹ עָלָיו כְּמוֹ הַגַּנָּן בַּגָּן שֶׁלֹּא יִכָּנֵס שָׁם חַיָּה וּבְהֵמָה וְהוּא לְבַדּוֹ יֹאכַל מִפִּרְיוֹ וְתוֹלְדוֹתָיו אִם יִזְכֶּה הוּא וְהֵם.
וְטַעַם אֲשֶׁר יָצָר כִּי בַּעֲבוּר זֶה יְצָרוֹ לִהְיוֹת מִשְׁכָּנוֹ בְּגַן הָעֵדֶן כְּפִי הַנִּסְתָּר בּוֹ, וְהֵ״א הָאָדָם, לְפִי שֶׁהוּא שֵׁם תֹּאַר וְשֵׁם עֶצֶם כִּי לֹא הָיָה לוֹ שֵׁם אַחֵר אֶלָּא אָדָם, וְאָדָם הוּא שֵׁם תֹּאַר לָקוּחַ מֵאֲדָמָה וְשָׁב שֵׁם עֶצֶם וְיִקְרְאוּ לְזֶה הַשֵּׁם שֵׁם תֹּאַר כְּמוֹ חַמָּה, לְבָנָה, זְכוּכִית, וְרֹב בִּנְיַן הָאָדָם הוּא מֵאֲדָמָה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּם כֵּן מִשְּׁאָר הַיְסוֹדוֹת. וְהִנֵּה הָעֲצָמוֹת שֶׁהֵם יְסוֹד הַגּוּף הֵם עֲפָרִים כִּי הֵם קָרִים וִיבֵשִׁים כְּמוֹ הָאָרֶץ שֶׁהִיא קָרָה וִיבֵשָׁה, וּלְפִי שֶׁהֵם מִתּוֹלַדְתָּהּ יַעַמְדוּ בָּהּ יָמִים רַבִּים אַחַר כְּלוֹת הַבָּשָׂר. וְהֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא כָּתַב כִּי הֵ״א הָאָדָם יֵשׁ לוֹ סוֹד. רוֹצֶה לוֹמַר לְפִי דַעְתִּי כִּי הוּא מְדַבֵּר עַל הַמִּין וְהַמִּין תִּכָּנֵס עָלָיו הֵ״א הַיְדִיעָה. וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פרק טו) מַחֲלֹקֶת בְּדָבָר גַּן עֵדֶן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר גַּן גָּדוֹל מֵעֵדֶן שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לא:ט) ״וַיְקַנְאֻהוּ כָּל עֲצֵי עֵדֶן אֲשֶׁר בְּגַן הָאֱלֹהִים״, וְאוֹמֵר (יחזקאל כח:יג) ״בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים הָיִיתָ״. רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר עֵדֶן גְּדוֹלָה מִגַּן שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּטַּע ה׳ אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן, וְהָכְתִיב ״וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן״ (בראשית ב:י)? עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹסִי מִתַּמְצִית בֵּית כּוֹר שׁוֹתֶה תַרְקַב, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה כְּפִיגִי הַזֶּה, כְּמַעְיָן, שֶׁהִיא נְתוּנָה תּוֹךְ הַגִּנָּה וּמַשְׁקָה אֶת כָּל הַגִּנָּה, ״שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מָיִם״ (שמות טו:כז) תַּרְגּוּם יְרוּשַׁלְמִי ״פּוּגִים דְּמַיִּין״. וְהָא רַבִּי יְהוּדָה יֵשׁ לוֹ מִקְרָאוֹת וְרַבִּי יוֹסִי אֵין לוֹ אֶלָּא מִקְרָא אֶחָד? אָמַר רַבִּי חָנִין דְּצִפּוֹרִי הֵאִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֵינָיו שֶׁל רַבִּי יוֹסִי וּמָצָא לוֹ מִקְרָא אֶחָד מַכְרִיעַ עַל גַּבָּיו, וְאֵי זֶה? זֶה, ״וְשָׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה׳״ (ישעיהו נא:ג). וְאַחַר שֶׁזָּכַר הַגָּן אָמַר.