אור ברסלב
רד"ק על בראשית פרק א › פסוק כא

רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]

פרק א · פסוק כא

פסוק כ

וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת־הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים. וְלֹא נֶאֱמַר בְּפָרָשָׁה זוֹ ״וַיְהִי כֵן״. וְאָמַר וַיִּבְרָא, לְפִי שֶׁהַמַּיִם לֹא הָיָה בָּהֶם כֹּחַ טֶבַע חָזָק לְהוֹצִיא נֶפֶשׁ חַיָּה מִבִּלְתִּי עֵזֶר ה׳ וּמִלְּבַד הַטֶּבַע שֶׁנָּתַן בָּהֶם, וּמִשְּׁנֵיהֶם נַעֲשׂוּ הַיְצוּרִים בָּהֶם, לְפִיכָךְ אָמַר וַיִּבְרָא.

וְאָמַר אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם. תֵּדַע שֶׁהֲרֵי בִּמְקוֹמוֹת מִן הַמַּיִם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִן הַיַּבָּשָׁה לֹא יִהְיֶה בָּהֶם דָּגִים, כִּי אֵין כֹּחַ בַּמַּיִם לְבַדָּם שֶׁיִּרְבּוּ בָּם נְפָשׁוֹת חַיּוֹת, לְפִי שֶׁאֵין בָּהֶם עֵזֶר מַאֲכָל מִן הַיַּבָּשָׁה אוֹ צְמָחִים וְהַסְּלָעִים הַקְּרוֹבִים אֶל הַיַּבָּשָׁה, אוֹ מַה שֶּׁיִּפֹּל לָהֶם מִבְּנֵי אָדָם הַצָּדִים אוֹ מֵעוֹבְרֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת, וּבְאוֹתָם הַמְּקוֹמוֹת לֹא יִכָּנֵס צַיָּד כִּי לֹא תוּכַל שׁוּם סְפִינָה לְהִכָּנֵס שָׁם, אֲבָל יָדְעוּ צַיָּדִים שֶׁהָלְכוּ קָרוֹב לִמְקוֹמוֹת הָהֵם שֶׁאֵין דָּגִים וְלֹא יִרְאוּ שָׁם מִתְנוֹעֵעַ, וְהַיָּם סוֹעֵר מְאֹד שָׁם.

וְאָמַר הַגְּדֹלִים. כִּי יֵשׁ בַּנִּבְרָאִים גְּדוֹלִים אֵין בַּיַּבָּשָׁה כְּמוֹ הֵם; רְאֵה מַה מַּפְלִיג הַסִּפּוּר בַּלִּוְיָתָן בְּסֵפֶר אִיּוֹב (מ-מא). וְיֵשׁ אוֹמְרִים כִּי הוּא מִין אֶחָד, וְיֵשׁ אוֹמְרִים כִּי הוּא אִישׁ אֶחָד לְבַדּוֹ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים עוֹד כִּי כָּל הַתַּנִּינִים הַגְּדוֹלִים מְאֹד נִקְרְאוּ לִוְיָתָן. וְכָתַב הֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם בַּר חִיָּיא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: וְאָמַר בַּדָּגִים וַיִּבְרָא וְלֹא אָמַר ״וַיַּעַשׂ״, מִפְּנֵי שֶׁאֵין חֶלְקָם בַּחַיִּים חֵלֶק שָׁלֵם, אֲבָל חַיּוּתָם הוּא כֹּחַ חַיּוּת שֶׁאֵינָהּ שְׁלֵמָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם רֵאָה שֶׁיִּתְנַשְּׁמוּ בָּהּ וְאֵין לָהֶם כֹּחַ לִחְיוֹת חוּץ מִן הַמַּיִם; וּבֵרְכָם הָאֵל בְּעֵת בְּרִיאָתָם, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים״ (בראשית א:כב), וְלֹא נִזְכַּר בְּרָכָה בְּחַיּוֹת וּבִבְהֵמוֹת אֶלָּא בְּדָגִים. וּבַבְּרָכָה הַזֹּאת הָיוּ קַיָּמִים שִׁרְצֵי הַמַּיִם בִּגְזֵרַת הַמַּבּוּל. וְעוֹד כִּי מִפְּנֵי הַבְּרָכָה הַזֹּאת כָּל דְּגֵי הַיָּם וְשִׁרְצֵיהֶם פָּרִים וְרָבִים כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים״ (בראשית א:כב), וְכֵן הָעוֹפוֹת מוֹלִידִים וְרָבִים בְּכָל זְמַנֵּי הַשָּׁנָה, כְּדִכְתִיב ״וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ״ (בראשית א:כב). וְהָיוּ הָעוֹפוֹת וְהַדָּגִים נוֹהֲגִים מִנְהַג בְּנֵי אָדָם הַמְבֹרָכִים בָּהֶם וְדוֹמִים בָּעִנְיָן הַזֶּה לְעִנְיַן אָדָם; וְהַחַיּוֹת וְהַבְּהֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא בֵּרְכָם הָאֵל אֵינָם יוֹלְדִים כִּי אִם בִּזְמַנִּים יְדוּעִים מֵהַשָּׁנָה.

הָרֹמֶשֶׂת. הַמְהַלֶּכֶת, וּרְמִישָׁתָהּ הִיא שְׁרִיצָתָהּ.

תוכן העניינים

רד"ק על בראשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה