רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק א · פסוק כ
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם. עִנְיַן הַשְּׁרִיצָה הִיא הַהוֹלָדָה עִם הָרִבּוּי, וְאַחַר שֶׁהָיוּ הַמַּיִם לְבַד וְהַיַּבָּשָׁה לְבַד, וְהָיָה לְכָל אֶחָד מְכוֹנוֹ, גָּזַר הָאֵל עֲלֵיהֶם לְהוֹצִיא תּוֹלָדוֹת, וְאָמַר תְּחִלָּה לַמַּיִם לְפִי שֶׁהֵם עֶלְיוֹנִים עַל הָאָרֶץ, וְכֵן הָיָה סֵדֶר טִבְעָם מִתְּחִלָּה, וְכֵן נֶאֱמַר תְּחִילָה לָרָקִיעַ שֶׁהוּא עַל הַמָּיִם; וְאָמַר לַמַּיִם יִשְׁרְצוּ וְלָאָרֶץ ״תּוֹצֵא״ (בראשית א:כד), לְפִי שֶׁמִּינֵי הַמַּיִם וְאִישֵׁיהֶם רַבּוּ מְאֹד מִמִּינֵי הָאָרֶץ וְאִישֶׁיהָ, וְיִשְׁרְצוּ כְּמוֹ שֶׁבֵּרַרְנוּ לְשׁוֹן רִבּוּי וְהוּא הַתּוֹלָדוֹת.
שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה. אָמַר שֶׁרֶץ אַחַר שֶׁאָמַר יִשְׁרְצוּ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּ״תַדְשֵׁא הָאָרֶץ״ וּבְ״מַזְרִיעַ זֶרַע״ (בראשית א:יא), אוֹ יִהְיֶה פֵּרוּשׁ שֶׁרֶץ דָּבָר נָע כְּתַרְגּוּמוֹ ״רִיחֲשָׁא״, כְּמוֹ ״רְחוּשֵׁי מְרַחֲשָׁן שִׂפְוָתֵיהּ״ (סנהדרין סז ע״ב), וְהוּא עִנְיַן תְּנוּעָה, וְכֵן אָמַר ״הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ״ (בראשית ז:כא) שֶׁפֵּרוּשׁוֹ מִתְנוֹעֵעַ, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יָצָא מִלְּשׁוֹן וּמֵעִנְיַן הָרִאשׁוֹן שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בּוֹ לְשׁוֹן רִבּוּי תּוֹלָדוֹת, וּשְׁנֵי הָעִנְיָנִים נְכוֹנִים בּוֹ.
נֶפֶשׁ חַיָּה. כִּי בָהּ יִתְנוֹעֵעַ הַנָּע, וּמַה שֶּׁהוֹצִיאָה הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי אֵין לוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶלָּא נֶפֶשׁ הַצּוֹמַחַת, לְפִיכָךְ אָמַר נֶפֶשׁ חַיָּה כִּי בָהּ יִתְנוֹעֵעַ כָּל נָע; וּפֵרֵשׁ שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה, דָּבָר נָע וְנֶפֶשׁ חַיָּה שֶׁתִּהְיֶה כֵן.
וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל־הָאָרֶץ. וְיַשְׁרִיץ גַּם כֵּן עוֹף שֶׁיְּעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ, וְהִנֵּה הוּא אֲוִירִי וּמֵימִי בְּרֹב תּוֹלְדוֹתָיו.
עַל־פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. הוּא הָאֲוִיר כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ; וְלֹא נֶאֱמַר בָּהֶם בַּצַּוָּאָה ״לְמִינֵיהֶם״, כִּי דֶּרֶךְ הַכָּתוּב לְקַצֵּר וְהוּא כָּתוּב בַּסּוֹף (בראשית א:כא) ״אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם״.