אור ברסלב
רד"ק על בראשית פרק א › פסוק יד

רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]

פרק א · פסוק יד

פסוק יב

יְהִי מְאֹרֹת. לְשׁוֹן הֲוָיָה אֵינוֹ שׁוֹמֵר בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת יָחִיד וְרַבִּים זָכָר וּנְקֵבָה, וְאָמַר יְהִי לְשׁוֹן יָחִיד עַל מְאֹרֹת שֶׁהוּא לְשׁוֹן רַבִּים, וְכֵן אָמַר ״כִּי יִהְיֶה נַעֲרָה בְתוּלָה״ (דברים כב:כג). וְהַמְּאוֹרוֹת הָאֵלֶּה נִבְרְאוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן עִם הַגַּלְגַּלִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה אוֹרָן עוֹבֵר לָאָרֶץ, לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה הָרָקִיעַ נָכוֹן לְקַבֵּל אוֹתָן גַּם לֹא הָאָרֶץ שֶׁלֹּא הָיְתָה יְבֵשָׁה כָּל צָרְכָּהּ, וּבַאֲשֶׁר הָרָקִיעַ בִּרְצוֹן הָאֵל בְּיוֹם הַשֵּׁנִי נִמְתַּח, וְנִתְרָאָה הַיַּבָּשָׁה, וְהָאָרֶץ הוֹצִיאָה צִמְחָהּ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי, וְנִתְחַזֵּק הָרָקִיעַ בָּרְבִיעִי, אָמַר הָאֵל שֶׁיֵּרָאוּ מְאוֹרוֹת בָּרָקִיעַ וְיַעֲשׂוּ פְעֻלָּתָם בָּאָרֶץ לִהְיוֹת הַדֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, וְהָעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי בָּרְבִיעִי; וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה יא.; חלין ס.) ״כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בְּקוֹמָתָם נִבְרְאוּ״ וְזֶה הָיָה בְּיוֹם הָרְבִיעִי לַדְּשָׁאִים וְלָאִילָנוֹת, כְּלוֹמַר נִבְרְאוּ בְּגִדּוּלָם הַשָּׁלֵם וְכֵן הַנִּבְרָאִים הָאֲחֵרִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּיוֹמוֹ, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה בְּעֵת בְּרִיאָתוֹ בִּתְמוּנָתוֹ הַשְּׁלֵמָה, כְּפִי מַה שֶּׁהוּא כָּל לְשׁוֹן מִין וּמִין, וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ״בְּדַעְתָּן וּבְצִבְיוֹנָן נִבְרְאוּ״ אִם הָיָה בָּהֶן דַּעַת וְחֵפֶץ לְהַכִּיר, וְהָאָדָם מַכִּיר בָּהֶם הַדַּעַת וְהַחֵפֶץ, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר קֹהֶלֶת (ג:יא) ״אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ״, וְעֵת הַשְׁלָמַת הַדְּשָׁאִים וְהָאִילָנוֹת בָּרְבִיעִי הָיָה, וְלֹא נִשְׁתַּלְּמָה בְּרִיאוּתָם עַד יוֹם רְבִיעִי שֶׁמָּשְׁלוּ בָּהֶם הַמְּאוֹרוֹת; וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יב.) ״הֵן הֵן הַמְּאוֹרוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בְּיוֹם הָרִאשׁוֹן אֶלָּא שֶׁלֹּא תְלָאָן עַד יוֹם רְבִיעִי״, וְזֶהוּ לְשׁוֹן תְּלָאָן, כְּדָבָר הַתָּלוּי מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, מִן הַגָּבֹהַּ לַשָּׁפֵל. בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, הוּא הָאֲוִיר, וְכֵן ״עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם״ (בראשית א:כ) וְנִקְרָא רָקִיעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, לְפִי שֶׁהוּא רָקוּעַ פָּרוּשׂ וּמָתוּחַ, וּקְרָאוֹ הָאֵל שָׁמַיִם, לְטַעַם שֶׁכָּתַבְנוּ, וְסָמַךְ אוֹתוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם, שֶׁהֵם הַגַּלְגַּלִּים, בְּאָמְרוֹ רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְפִי שֶׁהוּא טָפֵל לָהֶם נִדְבָּק לָהֶם וּמְקַבֵּל אוֹרָם.

לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה. כִּי עַד עַתָּה הָיָה הָאוֹר בַּיּוֹם וְהַחֹשֶׁךְ בַּלַּיְלָה, אֲבָל עַתָּה אָמַר שֶׁיִּהְיֶה מָאוֹר בְּכָל אֶחָד מֵהֶם, הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל יְשַׁמֵּשׁ בַּיּוֹם, וְהָאֶחָד הַקָּטֹן יְשַׁמֵּשׁ בַּלַּיְלָה וְזוֹ הִיא הַבְדָּלָה, וְכָל אֶחָד יַעֲשֶׂה גַּם כֵּן בַּנִּמְצָאוֹת הַשְּׁפָלוֹת כְּפִי הַנָּאוֹת לוֹ, ״תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ וְגֶרֶשׁ יְרָחִים״ (דברים לג:יד), וְכֵן עָשׂוּ בִּדְשָׁאִים וְאִילָנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, פְּעֻלָּה חֲזָקָה בִּרְצוֹן הָאֵל אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנִּגְמְרוּ בְּגִדּוּלָם הַשָּׁלֵם.

וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים. לְאֹתֹת, הֵם הַשָּׁעוֹת. לְמוֹעֲדִים, הֵם מוֹעֲדֵי הַשָּׁנָה וּתְקוּפוֹתֶיהָ, כִּי כְּמוֹ שֶׁהַשָּׁנָה נֶחֱלֶקֶת לְאַרְבַּע תְּקוּפוֹת שֶׁהֵם הַחֹם וְהַקֹּר, הַקַּיִץ וְהַחֹרֶף, כֵּן הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּע שָׁעוֹת נֶחֱלָקִים לְאַרְבַּע תְּקוּפוֹת, לְפִיכָךְ זָכַר לְאֹתֹת עַל שָׁעוֹת הַיּוֹם. וּלְיָמִים, יְמֵי הַחֹדֶשׁ שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה יוֹם וָחֵצִי וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי שָׁעָה וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָה חֲלָקִים. וְשָׁנִים, הֵם יְמֵי הַשָּׁנָה שֶׁהִיא שְׁנַת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהִיא שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה יוֹם וּרְבִיעִי, וְזֶה פֵּרוּשׁ שָׁנָה שֶׁתָּשׁוּב הַשֶּׁמֶשׁ שֵׁנִית בְּאֵלֶּה הַיָּמִים אֶל הַנְּקֻדָּה אֲשֶׁר הֵחֵלָּה מִמֶּנָּה, וִימֵי שְׁנַת הַלְּבָנָה הֵם שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה יוֹם וּרְבִיעִי. וְתַרְגּוּם יְרוּשַׁלְמִי: ״וִיהֵי לְאָתִין וּלְסִמָּנִין וּלְמִקְדַּשׁ בְּהוֹן רֵישׁ יַרְחָא וּשְׁנִין״.

תוכן העניינים

רד"ק על בראשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה