רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק א · פסוק ו
רָקִיעַ. כָּל דָּבָר הַנִּמְתָּח וּמְרֻקָּע נִקְרָא רָקִיעַ, כְּמוֹ ״רִקֻּעֵי פַחִים״ (במדבר יז:ג), וְהוּא הָאֲוִיר הַסּוֹבֵב אֶת כָּל כַּדּוּר הָאַרְצִי.
וּמַה שֶּׁאָמַר בְּתוֹךְ הַמָּיִם לְפִי שֶׁהוּא עַצְמוֹ הָיָה בַּמָּיִם.
וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם. כְּמוֹ שֶׁאָמַר בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ, וְהַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים הֵם בְּכֹחַ יָשׁוּבוּ מַיִם בְּפֹעַל בְּהַגִּיעַ שָׁם הָאֲוִיר הַלַּח הָעוֹלֶה וְיִהְיֶה מָטָר כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חַכְמֵי הַמֶּחְקָר, וּמִפְּנֵי זֶה הָיְתָה צְרִיכָה הַהַבְדָּלָה כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר אוֹתוֹ מָקוֹם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ בַּתְּכוּנָה שֶׁנִּשְׁאֲרָה בּוֹ אַחַר עֲשׂוֹת הָרָקִיעַ כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה בּוֹ הָאֲוִיר הַלַּח לְהַשְׁקוֹת פְּנֵי הָאֲדָמָה כְּאֶחָד, הָרִים וּבְקָעוֹת, כְּמוֹ שֶׁגָּזַר הָאֵל בְּחָכְמָתוֹ. וַאֲנִי תָּמֵהַּ בְּמַה שֶּׁכָּתַב הָרַב רַבֵּנוּ מֹשֶׁה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁדִּמָּה הַבְדָּלָה זוֹ לְהַבְדָּלַת הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ, כִּי שָׁם כָּתוּב ״וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים״ וְכָאן הָרָקִיעַ הוּא הַמַּבְדִּיל כִּי זֶה לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ וְזֶה לְמַטָּה מִמֶּנּוּ, וְאֵיךְ אָמַר שֶׁהוּא הִבְדִּיל בֵּינֵיהֶם בְּהֶבְדֵּל טִבְעִי, וַהֲלֹא הַמַּבְדִּיל הוּא הָרָקִיעַ וְשֵׁם הַטִּבְעִי הוּא הָאֵל יִתְבָּרַךְ. אָמְנָם אֱמֶת הוּא כְּמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁאֵין טִבְעָם אֶחָד כְּמוֹ שֶׁלִּמְּדָנוּ הוּא וְהֵאִיר עֵינֵינוּ בָּזֶה וּבְכַמָּה דְּבָרִים שֶׁהָיִינוּ מְהַלְּכִים בַּחֹשֶׁךְ עַד בֹּא דְבָרוֹ. וּרְאֵה מַה שֶּׁכָּתְבוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בָּזֶה הָעִנְיָן וְהָבֵן אֵיךְ הִסְכִּימָה דַעְתָּם לְדַעַת חַכְמֵי הַמֶּחְקָר, וְכֵן אָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה ד): ״רַבָּנָן אָמְרִין לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אֲבוּן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְהִי רָקִיעַ גָּלְדָה טִפָּה הָאֶמְצָעִית וְנַעֲשׂוּ הַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים, רַב אָמַר לַחִים הָיוּ שָׁמַיִם בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּבַשֵּׁנִי קָרְשׁוּ, רַב אָמַר יְהִי רָקִיעַ יֶחֱזַק הָרָקִיעַ, רַבִּי יוּדָא בַּר סִימוֹן יְהִי רָקִיעַ יֵעָשֶׂה מְטַלִּית הָרָקִיעַ כְּמָה דְאַתְּ אָמַר וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא יָצְאָה אֵשׁ מִלְמַעְלָה וְלִחֲכָה אֶת פְּנֵי הָרָקִיעַ, רַבִּי יוֹחָנָן כְּשֶׁהָיָה פּוֹגֵעַ בַּפָּסוּק זֶה (איוב כו:יג) ״בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה״, אָמַר יָפֶה לִמְּדַנִי רַבִּי חֲנִינָא אָמַר רַבִּי יוּדָן בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן אֵשׁ יָצְאָה מִלְמַעְלָה וְלִהֲטָה אֶת פְּנֵי הָרָקִיעַ, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אִלּוּ נֶאֱמַר וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר עַל הָרָקִיעַ הָיִיתִי אוֹמֵר עַל גּוּף שֶׁל רָקִיעַ הַמַּיִם נְתוּנִים, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ הֱוֵי הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים תְּלוּיִים בְּמַאֲמָר. אָמַר רַבִּי אַחָא וּפֵרוֹתֵיהֶן אֵלּוּ הַגְּשָׁמִים״. וְעוֹד אָמְרוּ הָרָקִיעַ דּוֹמֶה לִבְרֵכָה וּלְמַעְלָה מִן הַבְּרֵכָה כִּפָּה וּמֵחֲמַת הַבְּרֵכָה כִּפָּה מַזִּיעָה וְהִיא מַזִּיעָה טִפּוֹת עָבוֹת וְהֵן יוֹרְדִין לְתוֹךְ הַמַּיִם הַמְּלוּחִין וְאֵינָן מִתְעָרְבִין״. וְעוֹד אָמְרוּ (שם ה) ״אָמַר רַבִּי כִּרְכִיָּה לֹא פֵּרְשׁוּ מַיִם הָעֶלְיוֹנִים מִן הַתַּחְתּוֹנִים אֶלָּא בִּבְכִי, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כח:יא) ״מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ״״, וְהַמָּטָר הוּא יוֹרֵד טִפּוֹת כְּמוֹ הַבְּכִי, וְהוּא כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה. וּמִנִּסְתָּרֵי זֶה הָעִנְיָן מַה שֶּׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵיזֶהוּ הָרָקִיעַ נִבְרָא בְּיוֹם שֵׁנִי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הָרָקִיעַ שֶׁעַל רָאשֵׁי הַחַיּוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א:כב) ״וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ״, וּלְפִי זֶה הָעִנְיָן הָיוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ, מַה שֶּׁאֵינֶנּוּ גּוּף.