רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק א · פסוק ה
וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה. לִזְמַן הֶעְדֵּר הָאוֹר קָרָא לַיְלָה, וְאַף שֶׁאֵינוֹ דָּבָר יִפֹּל עָלָיו הַשֵּׁם, כִּי הֶעְדֵּר הַדְּבָרִים יִפֹּל עֲלֵיהֶם הַשֵּׁם, כְּמוֹ מָוֶת, עִוָּרוֹן, כְּסִילוּת, וְהַדּוֹמִים לָהֶם.
עֶרֶב. הָעֵת אַחַר בִּיאַת שֶׁמֶשׁ נִקְרָא עֶרֶב, לְשׁוֹן עִרְבּוּב וְהִתְחַבְּרוּת הַדְּבָרִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עֵת הַחֹשֶׁךְ וְיִתְעָרְבוּ הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא יַכִּיר אָדָם וְלֹא יַפְרִיד בֵּין דָּבָר לְדָבָר, וּלְפִי שֶׁהָעֶרֶב יַחֲלֹק הַלַּיְלָה מִן הַיּוֹם נִקְרֵאת הַלַּיְלָה עֶרֶב. בֹּקֶר, תְּחִלַּת הַיּוֹם יִקָּרֵא בֹּקֶר, לְשׁוֹן דְּרִישָׁה וּבִקּוּר, כִּי בַּבֹּקֶר יִתְבַּקֵּר כָּל דָּבָר לְאוֹר הַיּוֹם.
יוֹם אֶחָד. וְלֹא אָמַר יוֹם רִאשׁוֹן, לְפִי שֶׁאֵין רִאשׁוֹן בְּלִי שֵׁנִי, וַעֲדַיִן לֹא נַעֲשָׂה הַשֵּׁנִי. אוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבִּי מֹשֶׁה אִבְּן עֶזְרָא, לְפִי שֶׁהָאֶחָד הוּא סִימָן לְהַתְחָלָה אֲשֶׁר אֵין הַתְחָלָה קוֹדֶמֶת לָהּ. וְכֵן כָּתַב רַבֵּינוּ בַּחְיֵי הַדַּיָּן בְּסֵפֶר חוֹבַת הַלְּבָבוֹת בְּשַׁעַר הַיִּחוּד פֶּרֶק שְׁמִינִי.