רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק א · פסוק ד
וַיַּרְא אֱלֹהִים. רָאָה כְּדַעְתּוֹ וּבְחָכְמָתוֹ כִּי־טוֹב יִהְיֶה הָאוֹר לַנִּמְצָאוֹת הַשְּׁפֵלוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַחֹשֶׁךְ גַּם כֵּן טוֹב לָהֶם כְּמוֹ שֶׁהֶרְאֵנוּ, הַחֹשֶׁךְ אֵינוֹ דָּבָר שֶׁיֵּאָמֵר עָלָיו טוֹב כִּי הֲסָרַת הָאוֹר הוּא הַחֹשֶׁךְ, וְהַחֹשֶׁךְ כְּבָר הָיָה וְהָאוֹר הִתְחַדֵּשׁ עָלָיו, וְרָאוּי לוֹמַר עָלָיו טוֹב גַּם טוֹבָתוֹ גְּלוּיָה וְלֹא כֵן הַחֹשֶׁךְ, כִּי הַגָּלוּי מִמֶּנּוּ רָע, וְאָמַר עַל הָאוֹר (קהלת יא:ז) ״וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם״, וְאָמַר בְּהֶפְכּוֹ עַל הַחֹשֶׁךְ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמַר (ישעיהו ה:ל) ״וְנִבַּט לָאָרֶץ וְהִנֵּה חֹשֶׁךְ״, וְאָמַר (קהלת ו:ד) ״כִּי בַהֶבֶל בָּא וּבַחֹשֶׁךְ יֵלֵךְ״, וְכָל מָקוֹם זוֹכֵר הַחֹשֶׁךְ לְרָע כִּי רָעָתוֹ גְּלוּיָה וְטוֹבָתוֹ נִסְתֶּרֶת, וְכֵן כָּל כִּי־טוֹב שֶׁנֶּאֱמַר בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית הוּא טוֹב אֵין בּוֹ רָע. וְטַעַם וַיַּבְדֵּל אַחַר וַיַּרְא כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁהָאוֹר טוֹב רָאָה שֶׁלֹּא יִקָּרֵא בְּשֵׁם אֶחָד כִּי זֶה הֵפֶךְ זֶה, לְהַבְדִּילָם בַּשֵּׁמוֹת, לְפִיכָךְ כָּתוּב אַחֲרָיו וַיִּקְרָא לוֹמַר שֶׁהַהַבְדָּלָה שֶׁאָמַר אֵינָהּ אֶלָּא בִּקְרִיאַת שֵׁמוֹת וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ וַיַּבְדֵּל אֶלָּא בִּקְרִיאַת הַשֵּׁמוֹת כִּי לֹא יֵאָמֵר הֶבְדֵּל אֶלָּא בֵּין דָּבָר לְדָבָר וְהַחֹשֶׁךְ אֵינוֹ דָּבָר, כִּי בְּהֵעָדֵר הָאוֹר נִשְׁאָר הַחֹשֶׁךְ וְאֵיךְ יֵאָמֵר בֵּינֵיהֶם הֶבְדֵּל כִּי הָעִנְיָן כֻּלּוֹ עַל הָאוֹר בֵּין יֶשְׁנוֹ לְאֵינוֹ, לְפִיכָךְ אָמַר וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים וְלֹא אָמַר ״וַיַּבְדֵּל הָאוֹר״ אוֹ ״וַיַּבְדֵּל״ סְתָם שֶׁיִּהְיֶה מַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁהָאוֹר הוּא הַמַּבְדִּיל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בָּרָקִיעַ, אֶלָּא וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, כִּי הוּא הִבְדִּיל בֵּינֵיהֶם בִּקְרִיאַת הַשֵּׁמוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמַר אַחַר וַיַּבְדֵּל וַיִּקְרָא, וּמַה שֶּׁאָמַר (בראשית א:יח) ״וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ״ שְׁנֵיהֶם דָּבָר אֶחָד, כִּי בַּיּוֹם הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל וּבַלַּיְלָה הַמָּאוֹר הַקָּטֹן וְהַכּוֹכָבִים אֲבָל הוּא חֹשֶׁךְ כְּנֶגֶד אוֹר הַיּוֹם אֲבָל בְּאֵלֶּה שְׁלֹשֶׁת יָמִים הָיָה הַלַּיְלָה חֹשֶׁךְ גָּמוּר.