אור ברסלב
רדך בית כו › חדר ב

רדך· רבי דוד ב"ר חיים הכהן

בית כו · חדר ב

חדר א

מהא דלעיל עלה בידינו שחזקת ראובן חזקה שאפילו אם העובדי כוכבים ומזלות סלק את ראובן אין רשות לשום אדם להשכיר אותו מכח תקנת הקהל ומעתה אומר שאם היות שלא בא בשאלה בפירוש אם לאחר שסלק העובד כוכבים ומזלות את ראובן מצד עצמו השכיר שמעון את החנות או בעוד ראובן בחנות השכיר שמעון את החנות וגיריו וחיציו של שמעון גרמו שסלק העובדי כוכבים ומזלות את ראובן מן החנות אבאר ואומר שאם בעוד ראובן בחנות השכיר שמעון את החנות בחשבו שתקנת הקהלות לא יעכבנו או שעל ידי השתדלותו סלק העובדי כוכבים את ראובן כדי שיקח היא מעובדי כוכבים ומזלות את החנות אחרי כן מילתא דפשיטא היא שלא טוב עשה בעמיו דהא עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה הימנו נקרא רשע כדאיתא פרק שלישי דקדושין ולא מבעיא לרש"י זכרו לברכה שפירש לשם דמיירי אפילו בחררה של הפקר וכן לדברי הרמב"ן שהסכים על ידו כאשר כתב בעל נימוקי יוסף משמו וכן לדברי הרשב"ם ז"ל שכתב בפרק חזקת הבתים גבי נכסי העובדי כוכבים ומזלות דישראל המחזיק בה רשע מיהא מיקרי אלא אפילו לרבינו תם שפירש דדוקא בחררה של בעל הבית והעני מהפך בה שרוצה להרויח בשכירות או שרוצה לקנות שום דבר וחבירו מקדים וקונהו הוא נקרא רשע אבל בהפקר או במציאה לא הכא פשיטא דנקרא רשע דהא הכא אינה לא מציאה ולא הפקר גם מסתמא אין לומר ששמעון השכירו בזול דמה ששוה יותר הוי כמו מציא' והפקר דמה לי מציא' מה לי קניי' בזול וכן נרא' נמי מדברי המרדכי שאם קנאו לו בזול הרי היא לו כמציאה והפקר שכתב עלה דההוא דפרק ב' דקדושין וזה לשונו והני מילי כשקונה דבר בשויא דדמי קצת לדינא דבר מצרא משום ועשית הטוב והישר שיוכל למצוא במקום אחר לקנות אבל דבר הפקר או מהפך שיתננה לו בחנם וקדם אחר וזכה בו אינו נקרא רשע כדאמר שיתננה מתנה לית בה משום דבר מצרא עד כאן לשונו:

הרי לך ראיה בהדיא או מהפך שיתננה לו בחנם ופשיטא לעניות דעתי שמהפך לנותנה לו בזול קאמר שכל מה שימעיט לו משוויו חנם היא לו וכן דרך בני אדם על מי שמבקש לקנות דבר בזול שמבקש שיתנהו לו בחנם שאם תאמר שאין דעת המרדכי כן היינו הפקר היינו שיתננה לו בחנם דקאמר ול"ל תרווייהו אלא ודאי כדכתי' וכן נמי משמע מדבריו מדפתח בקונה וסיים בהיפך או מהפך שיתננה לו בחינם אלא כל מי שאינו קונה בשוויו מהפך שיתננה לו בחנם קרי ליה והכא נמי משמע מדיהיב טעמא למילתיה דמתנה לית בה משום דינא דבר מצרא ופשיטא דאפילו במתנה מועטת קאמרינן דהיינו שמכר לו דבר בזול דלית בה משום דינא דבר מצרא שחלק ממנו מתנה היא הכא בנדון דידן מסתמא שמעון השכירו בשוויו ואפשר נמי יותר משוויו דהא בעיר רבתי עם בשלוניק שיש לה כמה תובעין בחנויות ונמכרות החזקות ביוקר גדול פשיטא שהשוכרו לא השכירו אלא בשוויו וכ"ש שהעוכומ"ז סלק לראובן והשכירו לשמעון מסתמא שמעון השכירו בשוויו ואפשר נמי יותר משוויו כדי לסלק חזקת ראובן מהחנות אם כן פשיטא דאליבא דכולי עלמא רשע מיקרי ואף על גב דגבי עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה נראה דאף על גב דרשע מיקרי מכל מקום אין מוציאין אותה מידו בדין דאי לא תימא הכי אלא תאמר כיון דמקרי רשע מוציאין אותה מידו תקשה לפירש רשב"ם שפירש שאם יוכל לוקח ראשון לדין עם העובדי כומ"ז ולהוציא ממנו מעותיו יעשה ואם לאו יפסיד והאי שני רשע מיקרי כיון דיהיב לוקח ראשון זוזי לא גרע מעני מהפך בחררה ובא אחר ונטלה דמיקרי רשע ההוא אחר ע"כ דכיון שאתה אומר גבי הנוטל חררה שהעני מהפך עליה דכיון דמיקרי רשע מוציאין אותה מידו משום עני המהפך בחררה אלא ודאי נראה שהנוטל חררה שהעני מהפך רשע היא דמיקרי אבל אין מוציאין אותה מידו:

תוכן העניינים

רדך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה