רדך· רבי דוד ב"ר חיים הכהן
בית יז · חדר ו
ואנכי הקטן אמינא דדמי האי מרבנן כדלא גמירי אינשי שמעתתא דאטו מי שכותב עכומ"ז שהסיח לפי תומו שפלוני מת נאמר שלא אמר אלא איש פלוני מת הא ודאי לא היא אלא שהכותב לא הוצרך לפרש מה הם הדברים שאמר שמורים שמ"ל הוא שלהכיר האדם אם האיש ההוא מל"ת לענין זה שלא כיון לדבר זה אלא לדבר אחר נתכוין או לא אפילו תינוקות של בית רבן מכירין בו ולזה אין צריך להודיע הכותב מה הם הדברים שאמר שמל"ת הוא אלא שכותב סתם שמל"ת אמר דברים הללו שפלוני מת והר"ם ז"ל רצה להוכיח שכל היכא שעכומ"ז מסיח לפי תומו אמר על פלוני שמת או שהרגו והיינו שלא הודיע מיתתו של פלוני לבד אין לנו לומר דלקלקלה מתכוין או למצוא חן ובערמה דבר שאין לנו לומר כן אלא א"כ מוכיח הדבר שכן הוא כההיא דקומטרסין שרגילין לשקר להטיל אימה אבל שאר עכומ"ז שאין רגילין בכך לא:
ותדע לך שכן הוא דהא הוא ז"ל כתב אחרי זה וזה לשונו ועוד דמסתמא בחנם לא נקט בגמרא ההוא עובדי כוכבים ומזלות דאמר ליה שקול אספסתא וכו' עד ואי לא קטלינא לך דלא הוה ליה למנקט אלא ההוא עובדי כוכבים ומזלות דאמר ליה לישראל אנא קטלינא לפלוני אלא שמע מינה דוקא בכי האי גוונא לא מהימן דמוכחא כדפירשתי ולא מסתבר כלל למימר דליכא לפלוגי בין מוכחא ללא מוכחא ומעשה שהיה משתעי תלמודא כמו שהיה עכ"ל הרי לך בהדיא שהוא ז"ל סבר שאין לומר במעשים שנזכרו בגמרא דלאו דוקא ומעשה שהיה כך היה:
ולא כמו שכתב החכם השלם מהר"ר טיטצק דלאו דוקא וא"כ איך יעלה על הדעת לומר שהוא ז"ל סובר דמי שאמר איש פלוני מת בלבד שהוא מסיח לפי תומו מאחר שבגמרא אמר כמל"ת כי ההוא דהוה אזיל וקאמר וכו' אלא ודאי כדכתיבנא דודאי מי שלא אמר אלא איש פלוני מת בלבד הדברים מוכיחים דלהודיע מיתתו נתכוון ומתכוין לעדות הוא וכל היכא שלא אמר זה הדבר לבדו אם דבריו מוכיחים שבערמה דבר ונתכוין לשקר כדי למצוא חן או לדבר אחר כיוצא בו אינו נאמן ואם אינם מוכיחים בכך נאמן:
וכן נראה ממה שכתב כמהר"ריק ז"ל בתשובה שהביא תשובתו של מהר"ם הנז' וז"ל ועוד שהרי כלל גדול כלל לנו רבינו מאיר באותה תשובה שהבאת ששם כתב וזה לשונו שאם באנו כך להחמיר היכי סמכינן על שום עדות עובדי כוכבים ומזלות מסיח לפי תומו נימא דלמא לא מת ולקלקל האשה הוא חפץ או מתכוין למצוא חן וכו' אלא ודאי לא חיישינן למידי היכא דלא מוכחא מסיח לפי תומו דמשקר עד כאן לשונו:
ואחר כך באותה תשובה עצמה כתב אמנם לעניות דעתי שכל מקום שהדבר מוכיח שאין עובדי כוכבים ומזלות מתכוין לא להתיר ולא להעיד דודאי מקרי מסיח לפי תומו ושריא אתתא עד אבל היכא דפשיטא לן שאינו מתכוין להעיד כי הכא דאנן סהדי וכו':
הרי לך שהוא ז"ל כתב דבעינן שיהא הדבר מוכיח שאין עובדי כוכבים ומזלות מתכוין לא להתיר ולא להעיד אבל היכא דלא מוכח לא וכל היכא שמוכיח הדבר שאינו מכוין אפילו להעיד לומר שבערמה דבר וכיון לדבר אחר אין לומר כן אלא אם כן דבריו מוכיחים:
ומעתה אני אומר שיש לתמוה על כבוד תורתו דלפי דרכו היה לו להביא ראיה ממה שפירש רש"י ז"ל בההיא מתני' דתנן בפרקא בתרא דיבמות אפילו שמע מן הנשים אומרת איש פלוני מת דיו ופרש"י ז"ל אפילו שמע מן הנשים שהיו היו מתוכחות להעיד ומל"ת דיו ויכול לילך ולהעיד להשיא את אשתו עכ"ל הרי דבמתני' לא תנן אלא שהנשים אומרות איש פלוני מת ואפילו הכי פירש רש"י שהיו מסיחות לפי תומם אלא שאני אומר דאפשר שכ"ת לא רצה להביא ראיה מהמשנה שהמשניות דרכן לקצר:
ולע"ד שכתבתי אני בהשיבי על מה שהשיג עלי כ"ת מההיא דפרק כל הגט ולא אצטרך להאריך בזה כי אינו מן המכוון שלי כל זה שכתבתי כדי להודיע לכל שאין דעתי חס ושלום לאסור את המותר וגם לא להתיר את האסור מתוך חסידות' כאשר כתב כ"ת ואני חושב שכבר ידע כ"ת שאני השבתי על שאלה שנשאלתי עתה כמה זמן משלוניקי על אשה שנפלה לפני יבם משומד והקלתי בה יותר משאר החכמים כי כך הורוני מן השמים האמת כתבתי שאיני רוצה שיסמכו עלי לעשות מעשה אלא אם יסכימו לדברי שלמים וכן רבים:
גם יודע כ"ת שבשאלה שנשאלתי עתה מחדש שהיה נוגע לב"ה לעניים ואני הקלתי בדבר שגם כי מיראי הוראה אני מ"מ אינו כותב אלא מה שיורוני מן השמים כ"ש היכא דאיכא עגונא דאתתא שלא הייתי מחמיר אם לבי אומר היה אומר לי להקל