אור ברסלב
רדך בית יג › חדר ב

רדך· רבי דוד ב"ר חיים הכהן

בית יג · חדר ב

חדר א

אבל כפי מה ששמעתי מהר"ר בנימין דעיקר הסתירה בדברי היתה דהוה גזירה לגזירה וכבר פשוט היה דבכמה מקומות בתלמוד דגזרינן גזירה לגזירה ואדרבא מצאנו בתלמוד דבעי ומנא תימרא לי דגזרינן גזירה לגזירה משמע דסברא הוא דגזרינן דאין לדמות גזירות חכמים זו לזו ולומר דלא גזרינן אלא במקומות שהתלמוד מדמה כדפירשו התוספות ז"ל והנה כמה דעות סוברים שתלישה וסחיטה בי"ט דרבנן ואף דגזרינן בפירות הנושרים גזירה שמא יתלוש ובמשקין שזבו גזירה שמא יסחוט עד הנה כתבתי מה שהיה לי לכתוב על כתב מכ"ת ואף שדברתי דברי עם הר"ר בנימין מ"מ הוצרכתי לכתבם לכבדך מפני שחשבתני לטועה:

ועתה אחזור לכתוב למכ"ת דעתי אם נגרוס אותו בכף והנה אביא דעות שגורסין אותו בכף שמצאתי כתוב כתב רבי יהודה בר רבי ברוך בתשובת שאלה דכן מנהג הקדמונים לקרותו בכף וכך אנו קורין כי למדקדקים הלשון האחרון מחמיר ולא יקראוהו אדם בבית דלא שייך כלל ואין זה לשון לקדמונים עכ"ל זה מצאתי בעלה אחד כתיבת יד שהעתקתיו מהגהות של מרדכי הקצר שהיו סביב המרדכי של מהר"ר אליקים ז"ל ואחרי שכתבת לי מכ"ת הכתב חפשתי ומצאתי עוד מצאתי לשם כתוב וז"ל כתוב בהגהות מיימיניו' על נקב וסתמו וז"ל ולאשר כתב על סתמו במינו היינו בתרי לישני דר' יוחנן ולחומרא וכן פסק בה"ג עכ"ל ועתה יש לנו להתיישב ולפרש כל שני הלשונות לחומרא ודרך אגב אפרש דברי ר"י ז"ל שהזכיר רבינו יעקב ז"ל וז"ל ולדעת ר"י ז"ל אם סתמו במינו ונשתייר בו הרוב אפילו אם מעכב התקיעה שלא חזר קולו לכמות שהיה שלם פסול אפילו נשתייר בו הרוב וכו' עד אבל אם לא היה מעכב התקיעה כשר אע"פ שסתמו שלא במינו כיון שנשתייר בו הרוב עכ"ל הרי בהדיא דר"נ אמעכב התקיעה קאי ומתניתן אשלא במינו:

תוכן העניינים

רדך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה