רדך· רבי דוד ב"ר חיים הכהן
בית טז · חדר א
וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל שכתב בפרק י"ג מהלכות גירושין וז"ל כבר אמרנו שהעובדי כוכבים ומזלות שהסיח לפי תומו משיאין על פיו כיצד היה העובד כוכבים ומזלות מסיח לפי תומו ואמר אוי לפלוני שמת כמה היה נאה וכמה טובה עשה עמי או שהיה מסיח ואמר כשהייתי בא בדרך נפל פלוני שהיה מהלך עמנו ומת ותמהנו לדבר זה כיצד מת פתאום וכיוצא בדברים הללו שהם מראים שאין כוונתם להעיד הרי זה נאמן עכ"ל הרי לך שכתב הרב שמסיח לפי תומו נקרא מי שמראין דבריו שאין כוונתו להעיד אלא שאמר דברים על שקשה עליו מיתתו ומתאונן עליו או שתמה על מיתתו וכיוצא בדברים אלו שמראין הדברים שהוא כמספר דברים ולא כרוצה להודיע אותו דבר לבדו וכהנהו עובדי דגמרא ואף על גב דכתב בסוף אותה בבא במה דברים אמורים שלא היה שם אמתלא אבל אם היה שם אמתלא בשיחות העובדי כוכבים שמא לא נתכוין אלא לדבר אחר כמו שאמר לא עשה לי כך וכך שלא אהרוג אותך כמו שהרגתי את פלוני אין זה מל"ת שכוונתו להטיל אימה על זה וכן אם שמע מערכאות וכו' לאו למימרא דדוקא להטיל אימה הוא שאינו נאמן אבל כל שלא להטיל אימה נאמן אלא לומר דכל היכא דלהטיל אימה אפילו אם אמר בכיוצא בדברים שכתב הרב כגון שאמר לו עשה לי כך וכך שלא אהרוג אותך כדרך שהרגתי פלוני שהיה נאה וטוב ועשה לי טובה אינו נאמן שלא אמר כך אלא להטיל אימה: