אור ברסלב
רדך בית ב › חדר יד

רדך· רבי דוד ב"ר חיים הכהן

בית ב · חדר יד

חדר יג

ומעתה אענה אף אני חלקי במה שתמה כמהר"ר לוי על מה שכתב הר"ן ז"ל ובעל מגיד משנה ז"ל שלדעתו של הרמב"ם ז"ל אין המורדת מפסדת כלום מנכסי מלוג ותמה רבינו תם ואמר והלא הרב ז"ל כתב סתם אבל הנכסים שהכניסה לו וכו' ולא פירש לו דבנכסי צאן ברזל קא מיירי ובפ' י"ו כתב דבין נכסי מלוג בין נכסי צאן ברזל נקראין נכסים שמכנסת לו ואם כן מה שכתב פה סתם הנכסים שהכניסה לו היינו בין נכסי מלוג בין נכסי צאן ברזל וכן דקדק ממה שכתב הרב ז"ל בסוף דבריו וכן כל מה שאבד מנכסים שאכל הבעל אחריותן עליו וכו':

ואני בעניותי אומר דלדידי לא קשיא ולא מידי דפשיטא להו להני רברבי שמה שכתב הרבז"ל אבל הנכסים שהכניסה לו וכו' היינו נכסי צאן ברזל דעלייהו קאי וקאמר אבל וכו' שהרי הוא ז"ל דקדק וכתב בראש דבריו ולא יהיה לה כתובה כלל ולא כתב ולא יהיה לה כתובה סתם אלא הוסיף מלת כלל לומר דתצא בלא נכסי צאן ברזל שהן נקראין כתובה הואיל והבעל חייב לשלם לה ככתובה וכמו שאמרו קבורתה תחת כתובתה וכן כתובת בנין דכרין והיינו נכסי צאן ברזל ומשום שהוא ז"ל כתב בפרק ששה עשר שקורא כתובה מאתן זוזי והתוספות הוסיף בכאן מלת כלל לומר שבכל מה שנקרא כתובה קאמר שלא יהיה לה והיינו לומר שמפסדת נמי נכסי צאן ברזל ואחר כך פירש הרב דאף על גב שכתב שלא יהי' לה נכסי צאן ברזל אם תפסה היא בבלאות הקיימים מהם אין מוציאין מידה דעלייהו קאי וקאמר ואם תפסן הבעל אין מוציאין מידו ואפילו היכא דתפשה שייך שפיר לומר שלא יהיה לה כתובה כלל משום מה שאבד וכללה דאף על גב שכל א' חייב לשלם לאשתו בכתובה הואיל וחייב עצמו באחריותן במורדת אינו משלם כלום ומשום הכי פי' הרב ז"ל ואמר וכן כל מה שאבד מנכסיה שקבל הבעל אחריותן עליו הודיענו הרב ז"ל בזה דשייך שפיר לומר שתצא זולתם אף על פי שכלו ואבדו ואינם בעולם ואי אפשר לתופשם הואיל והוא קבל אחריותן עליו וחייב הוא לשלם וכן כתב הוא ז"ל נמי באומרת מאיס עלי דתצא בלא כתובה כלל ואף שהיא נוטלת בלאותיה הקיימים אפילו מנכסי צאן ברזל כדפי' הוא ז"ל והשתא אתי שפיר מה שכתב אבל נכסים שהכניסה לו וכו' ופירש תחלה היכא דתפשה היא מהיכא דתפש הוא דאי גם אנכסי מלוג קאמר יש לתמוה קצת דמאי אבל דקאמר דהא הוא ז"ל לא קאמר אלא שלא יהא לה כתובה ובכלל כתובה אין נכסי מלוג בשום מקום ומי הכניסה תוך הכלל עד שהוצרך הרב ז"ל להוציאה ולומר לשון אבל וכו' והכי ה"ל לרב למימר תחזיר כל דבר שהוא של בעל וכן אם תפש מנכסים אין מוציאין מידו אבל אם תפשה היא וכו' הואיל ורצון הרב ז"ל היה לפרש בסוף דבריו שאם תפשה בעל דאין מוציאין מידו אלא נראה שהרב ז"ל בנכסי צאן ברזל קאמר דעלייהו קא מיירי במה שאמר ולא יהיה לה כתובה כלל אבל אם דעתו היה בעד נכסי מלוג לא אתיא שפיר טפי לשון אבל וכדכתיבנא ומה שכתב באומרת מאוס עלי ותטול בלאותיה הקיימים בין מנכסים וכו' אין להקשות על דברי וקל להבין

ואל יקשה לך לומר דלפי מה שפירש למה פירש הרב במורדת כדי לצערו וכתב וכן מה שאבד מנכסים וכו' ולא פירש באומר מאיס עלי שבכאן רצה הרב לפרש דבריו יותר טוב מבאומרה מאיס עלי שהודיענו עוד דבר אחר שלא תאמר שמה שכתב שלא יהיה לה כתובה היינו דוקא במה שתפשה בנכסי צאן ברזל שאחרי שהתחילה לעקור האישות ולמרוד בו כדי לצערו קנסוה שאם תפש אין להוציא מידו אבל בכל מה שאבד קודם שמרדה שכבר חל עליו חיוב התשלומין קודם מרדה לא קנסוה שדי לנו לקונסה במה שתפש אחרי מרדה לכך הוצרך הרב ז"ל לפרש במורדת כדי לצערו יותר טוב מבאומרת מאיס עלי והואיל והוא ז"ל פירש במורדת כדי לצערו דכיון דאינו משלם לה מה שאבד שייך שפיר לומר שתצא בלא כתובה כלל מבואר הוא גם כן באומרה מאיס עלי וכבר פירשתי למה לא פי' באומרה מאוס עלי ומהר"ר לוי רצה לתרץ דבריהם ולא עלה בידי כתב לע"ד שכתב תירץ ואמר שדעת הרב הוא שנכסי מלוג שהכניסה לבעל ונכתבו בשטר כתובה היא מפסדת ודבריו תמוהים לע"ד דהא הר"ן ז"ל כתב דמנכסי מלוג אינה פוחתת כלל ומילתא דפשיטא היא לע"ד דאפילו בנכסי מלוג שנכתבו בשטר כתובה קאמר דסתמא קאמר אבל מנ"מ וכו' וכתב על זה שכן נראה דעת הרמב"ם ז"ל אם כן יראה שדעת הרמב"ם דוקא בנכסי צאן ברזל הוא דמחלק בין תפשה ללא תפשה

ולרווחא דמלתא אומר עוד שכן נראה גם כן ממה שכתב הוא ז"ל בדיבור דרש רב נחמן וכו' שכתב אליבא דיש אומרים דלעיל וז"ל ולדברי מי שאמר דאפילו למתניתין אינה מפסדת אלא כתובה בלבד נ"ל דניחא לה בדרבותי' במתני' לענין בלאות צאן ברזל הקיימין כמו שאכתוב בסמוך בס"ד אלמא שדעתו ז"ל אליבא דיש אומרים דלעיל שכתב עליהם שכן נראה דעת הרמב"ם ז"ל מאי דפליגי בגמרא אם הפסידה בלאותיה קיימין ומסקינן שאם תפשה לא מפקינן מינה בנכסי צאן ברזל קאמר והיינו משום שהם סוברים דמנכסי מלוג אינה מפסדת כלום וכדכתב הוא ז"ל אליבייהו דמנכסי מלוג אינו פוחת כלל וכתב שכן נראה דעת הרמב"ם ז"ל וכן נמי הרב בעל מגיד משנה כתב שהרשב"א ז"ל וקצת המפרשים כתבו שהמורדת הפסידה כל כתובתה עקר ותוספת ונדונייתא שהוא נכסי צאן ברזל ואפילו תפשה מהן בלאות הקיימין מוציאין מתחת ידה אבל בנכסי מלוג לא הפסידה כלום אלא אפילו מה שיש מהם ביד הבעל מוציאין מתחת ידו וכתב הוא ז"ל שכן הוא דעת רבי' ז"ל חוץ מן הבלאות של נכסי צאן ברזל שהוא סובר שאם תפשה אין מוציאין מתחת ידה הרי לך בהדיא שדעתו של הרב בעל המגיד משנה הוא שסברת הרב דבנכסי מלוג אפילו באותם הכתובים בשטר כתובה לא הפסידה כלום ואפילו מה שיש תחת יד הבעל מוציאין מתחת ידו דדוקא בנכסי צאן ברזל הוא דפליגי על הרשב"א ושאר המפרשים וסבר שאם תפשה אין מוציאין מתחת ידה אבל מנכסי מלוג אפילו באותם הכתובים בשטר כתובה מודה שאפילו תפש הבעל שמוציאין מתחת ידו הנראה לעניות דעתי כתבתי והשם יצילנו משגיאות נאום הטרוד בתהפוכות זמנו דוד הכהן בכמ"ר חיים הכהן ז"ל להיות עידי חתימה כרתי והסופר כתב בכתב ידו חתימתי ואין מעשי נכרים מתוך מחשבתי וכתיבתי ויחשוב מאן שהמחבר קטיל קני באגמא הוא חתמתי בכתב ידי אני הוא המדבר הנני דוד הכהן בכמ"ר חיים הכהן ז"ל

תוכן העניינים

רדך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה