אור ברסלב
רדך בית א › חדר כח

רדך· רבי דוד ב"ר חיים הכהן

בית א · חדר כח

חדר כז

ועוד אני מוסיף לומר דאפילו אם לא הי' רוב הפוסקים מסכימים לזה לפי המנהג שנהגו דבדבוק אות לאות גורדין הדבוק ותו לא לפי מה שכתב כ"ת במ"ם פתוחה שנדבקה בפתיחתה ונסתמה יש לנו לגרוד את כולה דהא המנהג שנהגו בדבוק אות לאות נהגו כבעל הסמ"ג והנגררים אחריו אם במ"ם פתוח' שנסתמה לא נגרוד את כולה אלא הדבק לבד וכדעת הרשב"א לע"ד אם כן נעשה ח"ו כקולי דמר וכקולי דמר שהסמ"ג והנגררים אחריו שמקילים בנדבקו האותיות זו לזו מחמירין במ"ם פתוחה שנדבקה בפתיחתה ונסתמ' והרשב"א שמיקל במ"ם פתוחה שנסתמ' מחמיר באותיו' הדבוקות זו לזו דסבר דשייך בהו חק תוכות וכבר אמרו שאין לעשות כקולי דמר ודוקא כחומרי דמר וכחומרי דמר היא שאמר בפ"ק דערובין דהיכא דלא סתרי אהדדי עבדי' כתרי חומרי אבל כקולי דמר וכקולי דמר אין לעשות בשום אופן ואף אם היינו אומרים שהרמב"ם סובר דמ"ם פתוח' שנדבקה גורד הדבק ותו לא ולמד מההוא דהבונה וכדפירשתי גם כי לפי עניות דעתי נראה שאין לומר כן כדפי' מכל מקום המנהג שנהגו על הסמ"ג והנגררי' אחריו סמכו שהרי בדברי הרמב"ם לא מצאנו קולא זו ששתי אותיות שנדבקו מזו לזו גורד הדבק ותו לא ואם כן לעולם יש לחוש לההיא דאמרינן העושה כקולי דמר וכקולי דמר וכו' ועוד אני מוסיף לומר דהואיל ואנו גורדין ומפרידין שתי אותיות שנדבקו א"כ אין לנו ראי' לחלק בין שנכתבה כדין ללא נכתבה כדין וכדפירשתי ואם כן לפי מנהגנו מנ"ל לחלק ולהקל אלא אם נסמוך על דקדוקו של הרשב"א ז"ל מההיא דהבונה וכדפי' לעיל והנה לפי זה גם הר"ן ז"ל נוסף על שו"נאנו ונלחם בנו שהוא חולק על דקדוקו של הרשב"א ז"ל שדקדק מההיא דהבונה:

ומעתה אפרש דעת המרדכי ז"ל כפי מה שמצאתיו במרדכי שבדפוס אחרי כתבי כל הא דלעיל ואף כי במרדכי שבכתב יד שאצלי לא מצאתיו מצורף לזה שהספר מוטעה אכתוב בו לע"ד כתב המרדכי בפרק הקומץ וז"ל ופירש רבינו צדק בתקון שלו שאם כתב ודבק בשלש אותיות בדף שאינו יכול להפרידם דהוה ליה חק תוכות:

ואין נראה אלא הוה ליה כשאר טעיות ויכול לתקן וראיה דאמרינן בפרק הבונה שקליה לגגו דחי"ת ונעשו שני זייני"ן חייב ולדבריו היינו חק תוכות והיאך חשיב ליה כתב גבי שבת אלא נראה כיון שהוא מתעסק בהפרדת האותיות לאו היינו חק תוכות עכ"ל:

ואני אומר דאף על גב שכתב אלא נראה שכיון שהוא מתעסק בהפרדת האותיות וכו' בכל דבוק קאמר הן באות שנדבקה לעצמה ואף על פי שנשתנית צורתה ע"י כן הן בנדבקה לחברתה והוא הדין בנפלה בה טפת דיו ונשתנית צורת' וצורת אות אחרת דהפרדת האותיות דקאמר ואי אמאי דקאמר כשר ר"ל שאם כתב ודבק בשלש מקומות בדף וקאמר ודבק סתם היינו בין לעצמה ובין לחברתה וקאמר המרדכי דבהפרדת האותיות דהיינו בין שמפריד אותיות שנדבקו לעצמן בין שמפריד אותיות שנדבקו זו לזו לאו היינו חק תוכות ותדע שכן הוא דהא לעיל הוכחנו מדברי ר"י שהביא המרדכי ז"ל דפרק שני דגיטין וכן יתר החבורים ואמרנו דאין הפרש בין נפלה טפת דיו ונשתנית צורת האות על ידי כן לב' זייני"ן שנעשו חי"ת הואיל ובין כך ובין כך אות אחרת מהאות המבוקשת יש בספר שעליה אמרו בפרק הבונה יגנז ועוד דכי היכי שיש לדקדק מפרק הבונה מההוא דחי"ת שנעשו שני זייני"ן ה"נ יש לדקדק ממאי דמוקי לה רבא ההוא דהגיה אות אחת בדל"ת שעשאו רי"ש דלא הוי חק תוכות כאות עצמה שנשתנית על ידי טפת דיו אנפלה בה אלא שנראה שהמרדכי לא הוצרך להביא ראיה משם הואיל דמחי"ת שעשאו שני זייני"ן יש לדקדק בין באות שנדבקה לעצמה בין באות שנדבקה לחברתה או שנפלה בה טפת דיו ונשתנית צורתה דלא שייך בהו חק תוכות ואין לפקפק עליו כלל וכדכתיבנא לעיל וכן נראה גם כן ממה שכתב אחר כך וז"ל ואם נדבקו ה"א וקו"ף לא ידע אם יכול להפרידו בסכין ולעיל פירשתי דהוי כחק ירכות ושרי וכן מצאתי שחזר בו ר"צ ממה שפי' לעיל דהוי חק תוכות ואומר ר"י שאם הדביק אות של שם יכול למחוק אפילו דאזהרה למוחק השם אלא דנעשו כן הא תקון היא ושרי וראיה דאמרינן במסכת סופרים דמוחק אות אחת מהשם עובר בלא תעשון ואומר רבי שמעון לכן נאמר ואבדתם את שמם מן המקום ההוא לא תעשון כן ליי' אבל הדיו שנטפה ע"ג הכתב יכול למוחקו שכן לא היה כוונתו שם אלא לתקן הכי נמי כוונתו לתקן ושרי וקצת נראה סיוע על מה שפי' לעיל דלא מקריא חק תוכות עכ"ל:

וכן אני אומר דמכאן נראה דאפילו אם נפלה טפת דיו באות או נדבקה לעצמה קאמר ואם כן לפי זה נראה דסבר המרדכי ז"ל דכל היכא שמכוין להפריד ולתקן האות לא הוי חק תוכות ואם כן במ"ם פתוחה שנסתמה יכול להפרידה וכן נמי לפי זה אין להוכיח מדעת הרמב"ם ז"ל שסבר שצריך לגרוד הכל וכדפירשתי דאפשר דהוא סובר כדעת המרדכי ז"ל דלא שייך בכהאי גוונא חק תוכות הן אם אירע הפסול בתחלת האות והן אם אירע בסופה ואין להוכיח לא כן ולא כן אלא שאני אומר דבטלה דעתו של המרדכי ז"ל הואיל וכל הפוסקים שלפנינו קמאי ובתראי סברי דשייך חק תוכות בתקון האותיות למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה הסברא נוטה שגם הרמב"ם סובר כן ותמהני טובא על דברי המרדכי ז"ל שהרי מה שכתב בפרק שני דגיטין משמע דלא סובר כן שהביא דברי ר"י בלא חולק והיה לו לרמוז שם שהוא חולק עליו.

תוכן העניינים

רדך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה