אור ברסלב
רדך בית א › חדר טז

רדך· רבי דוד ב"ר חיים הכהן

בית א · חדר טז

חדר טו

ונחזור למה שהיינו בו אלי דאחר המחילה מכ"ת של כמוהר"ר יעקב וכמוהר"ר לוי בנו תמיה אני במה שכתבו דמהאי דקאמר הרא"ש בראש דבריו ימחוק כולה לא דקדק בדבריו אלא שהשיב לפי שאלת השואל דאטו ידו של הרא"ש ז"ל כבדה על הנחתו לכתוב ימחוק את כולה או קצתה ולבאר הדין בשתי מלות קצרות כמו שרמז אחר כך לפי דעת כ"ת וכל שכן דנפקא מינה טובא לתפארת הספר תורה שאם יגרוד את כולה באולי יתפשט הדין באותיות הסמוכות לה ותהיה הכתיבה מנומרת וכדכתב החכם השלם כמוהר"ר יעקב ואם השואל היה עור בדבר זה ולא שם לבו גם לזאת התקנה למה לא האיר עיניו הרא"ש ז"ל להסיר המכשלה הזאת מתחת ידו לבלתי יתקן הספר תורה באופן איננו מהודר דהיינו במחיקת כל האות ועוד לדבריהם למה ליה להרא"ש ז"ל להזכיר בדבריו כלל ימחוק את כולה דרישא וסיפא כולה חדא מלתא קאמרי לשטתם והיינו להזהיר את השואל לבל יעשה החלוקה השנית והכי הוה ליה להרא"ש למימר תשובה גרידת הסתימה אינו עושה אותה אות והיה מזהיר השואל לבל יעשה החלוקה השנית והוה משמע שפיר כל הדין שכתבו החכמים הנזכרים ולמה כתב ימחוק את כולה להטעות השואל שאם באולי יעלה בדעתו לגרוד מקצת האות להסתפק בדבר שבאולי דעת הרא"ש לפסול בגרידת מקצתה מדקאמר ימחוק את כולה דראש דבריו שהם מפורשים דווקא וכל שכן אם השואל היה המוני כמו שכתב החכם השלם כמוהר"ר יעקב שלא יבין דיוק סוף דברי הרא"ש ויחשוב דראש דבריו דווקא דבשלמא לדידן כתב הרא"ש ז"ל ימחוק את כולה מה שהוא הדין ואח"כ הוכיח למה הדין כן ואינו די בגרידת הסתימ' ורצה להשיב לשואלו כל הדין באר היטב לבל יחשוב מחשבות ואף אם מסוף דבריו יובנו ראש דבריו דרך הפוסקים על הרוב וכן המשיבין לבאר דבריהם בהדיא אלא לדידהו ראש דבריו של הרא"ש לאו מידי קאמרי דהא לדעתם ימחוק את כולה דקאמר לא קאמר לה אלא להזהיר השואל לבל יעשה החלוקה השנית וזה דבר מודיעו בסוף דבריו ורישא וסיפא כולה מלתא חדא קאמרי:

ועוד תמיה אני על דבריהם על דרך שתמה כ"ת דמנא להו להקל ולומר דסוף דבריו של הרא"ש דווקא וראש דבריו הוו דרך אגב או דרך השלוח כדכתב החכם השלם כמוהר"ר יעקב ז"ל דאנא אמינא לפי דרך כ"ת דאדרבא איפכא מסתברא דהואיל ולא פי' אם ראש דבריו דווקא או סוף דבריו דווקא מספק ראש דבריו דווקא הואיל ובראש דבריו פירש הדין בהדיא והויא חומרא וסוף דבריו אינם אלא כדי להביא ראיה נגד החלוקה השנית שכתב השואל ולפי זה ראש דבריו וסוף דבריו צריכי או סוף דבריו הוו דרך השלוח וקורא גרידת הסתימה אפילו אם יגרוד חלק מהאות הואיל ואינו גורד את כולה אלא הצד הסתום ועוד בשלמא בתשובת הרא"ש מחשבים אותו בדחק דלפי שאלת השואל קאמר אלא בלשון חזה התנופה שפסק את הדין כדי להורות לנו את הדרך נלך בה ואת המעשה אשר נעשה מאי איכא למימר דדרך השלוח קאמר כדכתב החכם השלם כמוהר"ר יעקב ז"ל דדבר קשה הוא זה לומר שהפוסק יאמר דבריו ע"ד השלוח ולא יפרש דבריו בהדיא דאפילו באמוראים אמרינן הוה להו לפרש כ"ש לפוסקים וכל שכן בבתראי כהרא"ש ז"ל ובעל חזה התנופה ז"ל וכן תמיהני על מה שכתב החכם השלם כמוהר"ר יעקב כי תשובת הרא"ש ז"ל נכתבה כדרך אגרת שלומים וכו' עד שאם היה יודע ספר הנה תשובת שאלתו ימצא בסמ"ג דהשואל אף שידע מה שכתוב בסמ"ג רצה לעמוד על דעתו של הרא"ש ז"ל אם דעתו כדעת הסמ"ג או כדעת הסמ"ק

תוכן העניינים

רדך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה