אור ברסלב
רדך בית א › חדר ו

רדך· רבי דוד ב"ר חיים הכהן

בית א · חדר ו

חדר ה

שאלה מ"ם פתוחה שנדבקה בפתיחתה ונסתמה אם טוב יותר שיגרוד כל המ"ם ויכתוב אחרת במקומה או יגרוד הסתימה ויעשנה פתוחה:

תשובה ימחוק כולה ויכתוב אחרת במקומה אבל גרידת הסתימה אינו עושה אותה דהוה ליה חק תוכות ואמרינן בפרק ב' דגיטין וכתב ולא וחקק וכו' עד ומשני הא דחק תוכות הא דחק ירכות פירוש חקק תוך האות וחוצה לה ונשארה האות עומד מעצמה לאו כתיבה היא שהרי לא עשה מעשה בגוף האות אלא אצל האות ונעשית האות מעצמה אבל ההיא דטבלא ופנקס שחקק גוף האות הוי כתיבה וכן כשהוא גורד סתימת המ"ם אינו עושה מעשה בגוף האות שנשארה אלא גורד הסתימה ובזה נעשית אות עכ"ל וכן אעתיק לשונו של בעל הסמ"ג ז"ל אף כי העתיקו כמוהר"ר יעקב בפסקו וזה לשון הסמ"ג ואם נפלה טפת. של דיו בחלל בי"ת או חי"ת או אות אחרת ועתה אין שמה הראשון עליה או ירך שמאל של מ"ם פתוחה נגע לשל תחתון ונעשית בכך סתומה או אות רי"ש נעשית דל"ת כי האי גוונא לא יועיל תקון למחוק הטפה ולגרוד בתער דהוי כחק תוכות ופסול בין בספר תורה ותפילין ומזוזות ובגט לא יועיל אח"כ להעביר הקולמוס על האות לא לרבנן ולא לרבי יהודה דאם מועיל על האות שנכתבה שלא לשמה לשוויה אות לשמה לשוויה אות לא יועיל עד כאן לשונו.

ובעל התרומות ז"ל כתב וז"ל והיכא שנפל' טפת דיו בחלל בי"ת או חי"ת או אות אחת שעתה אין שמה הראשון עליה אין תקנה לגרוד הטפה ולתקן האות דהוי כחק תוכות ופסול וגם להעביר עליו קולמוס אחר התקון לא יועיל לא לרבי יהודה ולא לרבנן דאם מועיל על האות שנכתב שלא לשמה לשוויה לשמה לשוויה אות לא יועיל עכ"ל ועם היות דמנו כוותיה דמוהר"ר יעקב אמינא דעל מה שכתב לפרש תשוב' הרא"ש קשיא לי טפי ממאי דקשיא לי על דבר כמוהר"ר לוי בנו לפי מה שראיתי בפסקו השני מצורף לזה כי ההעתק שבא לידי בפסקם העלה הראשון בפסק הראשון של כמוהר"ר לוי לא בא לידי כי כבר היה קרוע כאשר ראה כ"ת בעברך בעיר הזאת ראיתי להעתיק חלק מדבריו של כמוהר"ר יעקב במה שכתב לפרש דברי כי עם שניהם יהיה לי משא ומתן דרישה וחקירה כדי לפרש דברי הרא"ש ז"ל ואתחיל ואומר כתב החכם השלם כמוהר"ר יעקב דמדכתב הרא"ש ז"ל באמצע תשובה חקק תוך האות וחוצה לה ונשארה האות עומדת מעצמה לאו כתיבה היא שהרי לא עשה מעשה בגוף האות ונעשית האות מעצמה וכן בסוף התשובה כתב וכן כשהוא גורד סתימת המ"ם אינו עושה מעשה בגוף האות שנשארה אלא גורד הסתימה ובזה נעשית אות שתי הלשונות האלו מורים דדווקא בשאינו עושה שום מעשה בכתיבה רק הגרידה לבדה הוי חק תוכות אבל אם כותב בה שום דבר שהוא כל הצד השמאלי הרי נגמרה האות בכתיבה ולא בגרידה גם הביא החכם השלם הנזכר לשון בעל חזה התנופה ואף שאינו נמצא בינינו אעתיק לשונו כאשר הביאו החכם הנזכר בפסקו וזה לשונו מ"ם פתוחה שנדבקה ימחוק כולה ויכתוב אחרת במקומה לפי שגרידת הסתום לא יעשנה והוה ליה כחק תוכות שאינו כתב אחרי שאינו עושה מעשה בגוף האות וכתב עוד וזה לשונו כי בין לשון התשובה ארוכה בין לשון בעל חזה התנופה היא מן ההכרח לבארו כמו שכתבתי כי היכי דלא תקשי לן רישא אסיפא דקתני רישא ימחוק כולה הא אם מחק קצתה אינו מספיק אימא סיפא שאינו כתב אחרי שאינו עושה מעשה בגוף האות הא אם עושה מעשה בגוף האות הוי חק תוכות אבל אם עשה שום מעשה ע"י כתיבה ולא נגמרה האות זולת אותה הכתיבה הוי כתיבה ולא חקוקה אלא וכו' עד אפשר לתקן לשון התשובה כי היכי דלא תקשי רישא אסיפא בשנאמר דיש כאן שלש חלוקות כמו שחשבנו וכו' עד ראוי ומחויב אצלנו שנאמר שאינן רק ב' חלוקות האחד שגרד הסתימה ולא כתב כלל הב' שגרד וכתב ואפילו שלא גרד רק חלק ממנה נוכל לומר ע"ד השלוח שגרדה כולה ופי' ימחוק כולה הוא לומר דאין די במחיקת הדבוק לבד רק שימחוק מהאות באופן שלא תשאר אות כמו שפירשתי וע"ד יצדק לשון כולה:

וכתב עוד וזה לשונו והנני מודיע לתלמוד שיחפוץ לראות כתבי זה כי לא מלבי הארכתי קצת באלו הפלפולים בלתי צריכות כפי דעתי רק כתבתי כן לרווחא דמלתא אפילו כהודעת הקדמת בעל הריב אם ירצה לדקדק לשון תשובת הרא"ש ומה שכתב בתחלה כאלו היא משנה שנויה מפי רבינו הקדוש או לפחות כאלו הם דברי הרא"ש ז"ל כתובים בפסקיו אשר שם קבע הלכה לדורות להורות את בני ישראל כדת מה לעשות אך אמנם המשכיל אשר לא נפתה לבו אל אהבת ההרגל והמנהג ישית אל לבו כי תשובת הרא"ש נכתבה כדרך אגרת שלומים לצורך שעה להשיב אל האיש ההמוני אשר בתום לבבו רוצה לקיים מצוה ולברוח מן העבירה ופעמים רבות נעלמו ממנו הדינים הפשוטים כתובי' בספרי הפוסקים והוא לא ידע לעיין בספרים כאשר קרה מקרה לשואל הזה שאם היה יודע ספר הנה תשובת שאלתו ימצא בספר המצות ולאיש כזה ראוי שישיב הרב כמו לאיש המוני שצריך לעשות לו סייג ולכן השיב לו על דרך השלוח בתחלת דבריו ואמר לו ימחוק כולה ואח"כ בחתימת דבריו הודיע אמיתת הדין וכל חכם לב יבין המסובב הנמשך מאותה סבה אבל כדי להזהיר לשואל שלא יעשה החלוקה שזכר אם די בגרידת הדבוק התחיל ואמר ימחוק כולה כלומר השמר לך מהחלוקה הקלה אשר זכרת רק עשה האחרת ואין ספק שכאן נרמז שדי לו אם ישחית צורת המ"ם בגרידת הצד השמאלי ויחזור ויכתבנו עכ"ל ופלפלא חריפא כמוהר"ר לוי בנו הלך בשטתו אלא שהוא דקדק במה שכתב הרא"ש אבל גרידת הסתימה אינו עושה אותה אות וממה שכתב גם כן וכן כשהוא גורד סתימת המ"ם וכו' אלא גורד הסתימה ובזה נעשית אות:

תוכן העניינים

רדך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה