רדך· רבי דוד ב"ר חיים הכהן
בית א · חדר א
ואומר דעלד"נ דהאי מלתא תליא פלוגתא דרבוותא ולבאר את זה אתחיל ואומר תניא בפ"ב דגיטין וכתב ולא וחקק ומוקי לה בגמרא כחק תוכות ופרש"י חק תוכות האותיות וצדיהן והאותיות בולטות אינו כתב למי שלא צייר את האותיות אלא חקק את סביבותיהן והעץ נשאר כמו שהיה בדפוס האותיות מעליו עכ"ל ואומר דמלתא דפסול היא לע"ד דחק תוכות פוסלים הן בכל האות הן במקצתה שאפילו אם נעשית מקצת האות על ידי חקיקת ירכות ומקצתה על ידי חקיקת תוכות עם כל זה פסול ואפילו אם כל האות בולטת כגון שעשאה על גבי טס מקצתה מגוואי על ידי רושם ומקצתה מבראי שדוחק אבראי והיא בולטת מגוואי או כגון שנפלה טפת דיו על הקלף ומחק הטפה ועשה על ידי חקיקת תוכות חלק מהאות כגון באות מ"ם מחק הטפה עד שעשאה צורת נו"ן ואחר כך השלים המ"ם על ידי כתובה ממש כי האי גוונא פוסל בספר תורה תפילין ומזוזות וגיטין דכתיבא כתיבה בהו דמשמע שכל האות צריך לעשותה על ידי כתיבה ולא על ידי חקיקה שכל האות צריך לכתוב ואם חסר ממנה אפילו קוץ אחד פסול כאשר יתבאר ב"ה והיכא שנעשה הקוץ ההוא על ידי חקיקת תוך דלאו כתיבה היא. הרי הקוץ ההוא לא נכתב והתורה אמרה וכתב דמשמע דאפילו קוץ אחד בעי למכתב ואם לא נכתב פסול וכאשר אבאר בעזרת האל וכן נמי במה שהצריכה התורה לכותבם לשמם וכן באותיות השם שצריך לכותבם לשם קדושת השם כל האות בעינן ולא מקצתה