רדיפי מיא· רבי יהודה ליב אדל
שורש ספר
ספר. הגד.
א [פועל הגדה שורשו נגד, ומלת הגיד על משקל הגיש. ובתהלים (קיא ו) כח מעשיו הגיד לעמו, ויהיה לפי זה פירוש הגיד, השתדל שיעמוד הדבר נגד הכרת רעהו, כדי יידע השומע דבר חדש, אשר לא ידע מאז. והוראתו קרוב לפועל הודיע. ומצד זה יבא לעולם על דבר חדש (עיין אב"ע פרשת יתרו (שמות יט ט) פסוק ויגד משה כתב גם כן כי מלת הגיד, לעולם דבר חדש).
אמר המשורר על דרך רבותא והתבוננות (תהלים קמה ד) דור לדור ישבח מעשיך, וגבורותיך יגידו. ירצה, הבט נא בעין לטושה גדולת הבורא ית"ש, אשר אין קץ ותכלית להכרתו. שהרי כל דור ודור ישבח מעשיו ועל כל זה, יש להם כל פעם להגיד חדשות בגבורותיו.
והגדת לבנך ביום ההוא לאמור בעבור זה, (שמות יג ח) ולמדו רז"ל מזה, כי הכתוב מדבר במי שאינו יודע לשאול, מתוך שלא אמר הכתוב ואמרת לבנך, רק והגדת, מורה שאינו יודע כלום. והיינו כי אף לשאול אינו יודע, על כן אתה תודיעהו.
ובמשלי ( ח ו) שמעו כי נגידים אדבר (והוא על משקל נפילים משורש נפל) ורצונו לומר, חדשות אדבר, כי האישים, נפשם חפצה לדעת מושכלות חדשות. ועיין אפיקי יהודה ח“א עמוד טו וח”ב עמוד תקמט בערבי נחל אות יט].