אור ברסלב
רדיפי מיא שורש נוע

רדיפי מיא· רבי יהודה ליב אדל

שורש נוע

שורש מאן

תנועה. תנודה

א. ענין התנודה, היא [העתקה] ממקום למקום, כמו נדו הלכו (ירמיה נ ג), כצפור לנוד (משלי כו ב), להניד רגל ישראל (מלכים ב כא ח), וכן מהכפולים מפני חרבות נדדו (ישעיה כא טו) כקוץ מנד (שמואל ב כג ו), איש נודד ממקומו (משלי כז ח).

אבל התנועה עקר הוראתה (כן) [על] היפך השקט(ה) והמנוחה. ויכול להיות כי המתנועע עומד על מקומו ויחוגו וינועו כשכור (תהלים קז כז), לנוע על העצים (שופטים ט ט), כי רק שפתיה נעות (שמואל א א יג).

נעו מעגלותיה לא תדע (משלי ה ו). ופירוש המקרא לדעתי, כי כפות המאזנים אשר יניחו בני אדם המשקלים והדברים הנשקלים עליהם, מתוארים בשם מעגל. עוד ידענו, כי הידיעה הברורה, לדעת כמה מהלטרות או המנים או הככרות ישנם בדבר הנשקל, בעת אשר ישאו במאזנים יחד, לא תושג עד ישקטו וינוחו מעגלי המאזנים יחד, לא תושג עד ישקטו וינוחו מעגלי המאזנים (והם הכפות), מהתנועע אחת הנה ואחת הנה, ולא יטו אל צד אחד יותר מאל צד השני.

לזה אמר החכם, אורח חיים, פן תפלס במשקל החקירה האנושיית, איזה צודק ואיזה בלתי צודק. כי בהשקלם בפלס שלך, לא תדע מזה את המשקל האמיתי (כמה ואיך), כי מעגלות החקירה (וההשערה האנושיית), ינועו אילך ואילך לא ישקוטו. כי פעם יראה לך כי דרכי החיים והאושר המעולה תלוים באלה המדות והמעשים, ופעם יתדמה לך שהמה תלוים בהפכם. על כן לא תפלס אותם במשקלי השכל, רק תלך בדרך המלך, אשר נצטוינו מפי משה מפי הגבורה.

ב מעתה נחקור בגזרת (בראשית ד יב) נע ונד אשר על קין נגזרו שתיהם, על מה יפול הנענוע, ומה ענינם.

גם מה שאמרו רבותינו ז“ל במדרש (פ' נצבים (דברים רבה ח א) אמר ר' אלעזר רצונך לידע כחה של תפלה, אם אינה עושה כולה, חציה היא עושה. כו'. אמר לפניו רבש”ע [כל העולם אתה סובל, ולעווני אי אתה סובל] כו‘, ונמנע ממנו גזרת נע, חצי הגזרה, שנאמר וישב בארץ נוד כו’, ע"כ והדברים אומרים דרשוני וחיו.

אמנם כ“ז יתבאר לנו, עם דברי הר”ן [בדרשותיו הדרוש העשירי] (דרוש ועתה) ז"ל ופירושה (והוא מאמרם ז“ל [סוף מסכת קנים] ת”ח כל זמן שמזקינים, דעתם מיושבת כו') שזקני התורה, אשר בבחרותם הניחו תאות העולם, ובחרו בדרך הטובה, כל זמן שמזקינים, דעתם מתיישבת עליהם. כלומר, שהם מתפייסים יותר, ודעתם נוחה במה שהסכימו עליו.

והוא, כי בבחרותם אע“פ שהסכימו לעזוב תאוות העולם ומותריו, אי אפשר שלא יניעם בחרותם לפעמים אליהם. ואע”פ ששכלם מנגד לזה כו‘, אי אפשר שלא יתאוו כו’ ושתתיישב דעתם עליהם לגמרי בבחרותם, בהיותם בין שני הכחות המתנגדים. אבל כל זמן שמזקינים, והתאוות נחלשות, והדמיון רואה שכל מה שדמהו מעניני העולם, הוא דבר בטל וכלה ואבד, אז אין השכל מנגד וחולק. ולפיכך דעתם מתיישבת, לפי שהם רואים בברור שבחרו בטוב כו'.

אבל לזקני ע"ה יקרה ההפך, והוא שבבחרותם נפתים אחר תאוות העולם, ודעתם נוחה בעת ההיא ומתפייסת, ואינם חוששים למה שהשכל חולק על זה. אבל כל זמן שמזקינים, הם רואים שכל מה שהתאוו ובחרו בימי בחרותם, הוא אפס ותוהו, ואך שקר נחלו, ומפני זה אין דעתם מתיישבת במה שהסכימו עליו. ועם כל זה, מאשר לא למדו צדק, והורגלו במנהגים רעים, אין לאל יד שכלם להטותם מן הדרך ההיא אשר בחרו בה עד כה. ולכן כל זמן שמזקינים הם בין שני [דרכים] (דובים).

וזהו מ“ש רז”ל (קינין ג), דעתם מטרפת עליהם, והוא מלשון ספינה המטורפת בים כו‘, והיא הספינה אשר בלב ים, וגלים מנגדים יניעוה לצדדים הפכיים כו’ ע"ש.

והנה קין, קודם חטאו, היה בבחינת ענינו, כמו זקני ת"ח שדעתם מתיישבת עליהם, והנפש היתה אצלו גברת הבית, לכל אשר תאמר, שמעו כחות הגוף בקולה, אל כל אשר תחפץ תטה אותם. אולם אחר החטא, כבר נעשה הגוף וסיעת מרחמוהי משתדל לגרש את עצמו מהסתפח בנחלת ד', והיא התורה והעבודה, ואז יחלקו כחותיו לחצי. הכחות החומריות, מושכים אותו אל הדברים הנאהבים והנעימים, אל הגוף. והכחות הנפשיות והשכל, מושכים אותו אל שאהבה נפשם, העולה הוא למעלה. והנה [היה אז] בזה (או) כספינה המטורפת בים, וגלים מנגדים יניעוה מעלה מטה ימה וקדמה.

וזה ענין הניענוע אשר נתהווה לקין מסגולת החטא, 16* ואז נאמר לו, (בראשית ד יב) נע ונד תהיה גו'. כלומר, דעתך לא תהא מיושבת ושוקטת ושאנן, אמנם תהיה מתנועעת הנה והנה.

ועל זה אמר ר' אלעזר, כי התפלה שהתפלל קין, בטלה ממנו גזרת נע. כלומר, אחר התשובה הגמורה והחרטה אשר רגז לבו עליו, שב קין לאיתנו הראשון, לבלתי יתהפכו עוד כחותיו מזן אל זן, אבל יחזיק בעבודתו ית‘, ולא ירף ממנה. והנפש, מידי עלותה בבית ד’, בל תכעיסנה הכחות הגופניות, אבל כעיני שפחה אל יד גברתה, כן תהיינה עיני הצדיק אל כל אשר יעשה אותם האדם וחי בהם חיים מאושרים. [א"ה עיין אפיקי יהודה חלק ב' עמוד תתלג תתלד].

תוכן העניינים

רדיפי מיא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה